"לעולם לא מתחרטים" – Never Regret של Desert סיקור אלבום

(סקירה ע"י עידו Papaya ראובן)
למי שלא זוכר או לא שמע ללהקת הפאוור מטאל הישראלית יצא אלבום חדש ושני במספרו, שם האלבום הינו Never Regret .
האלבום הוא ההוצאה הרביעית של הלהקה אם מחשיבים את הדמו,האי-פי ואלבום הבכורה.
דזרט היא להקת פאוור מטאל ישראלית שפועלת כבר מעל עשור ודי תופסת את המקום של להקת הפאוור מטאל הכי גדולה ומצליחה שיצאה מהארץ.
פאוור מטאל הוא לא הסגנון שהכי תופס בארץ ובסצנת המטאל בפרט אך דזרט שומרת על מקום הכבוד של הז'אנר ומצליחה להחזיק קהל דיי גדול של מעריצים וכמובן שאי אפשר להתעלם מכך שדזרט היא להקה עם ותק דיי גדול יחסית ובשנים האחרונות אני רק שומע מהם יותר ויותר.
אם להיות כנה אני לא כל כך בקיא בחומרים הקודמים של הלהקה למעט מעט שירים שמכיר ואוהב,אך הייתי בהופעות של הלהקה דיי הרבה פעמים ומכיר אותם.
בכל אופן ניגש לעיקר,האלבום החדש של דזרט,בואו נראה מה הלך שם.

אם להיות כנה אני כבר ממש הזנחתי את ז'אנר הפאוור מטאל. תקופה הקשבתי המון לבליינד גארדיאן,האמרפאל,סאבטון אך הז'אנר כבר לא נמצא בפלייליסט.
ההאזנה לאלבום פאוור מטאל מלא כבר דיי זרה לי אך זה היה חידוש מרענן.

האלבום נפתח באינטרו המתגבר והמלהיב Chasing the prey שנפתח עם כינורות ותופים מתגברים ונותן הרבה אווירה טובה לפתיחת האלבום.
לאחר האינטרו מתחילAssassin's fate  שמתחיל עם ריף כבד ודאבלים לתוך סולו קצר וקליט שנגמר מהר ומתחיל קטע שונה מאוד והסולן שר בקול נמוך את המילים הראשונות של השיר.

אי אפשר שלא לאהוב את הפזמונים הקליטים והמלאים בפאוור מטאל, ותוסיפו לזה את הדימוי העצום בין אלכסיי ריימר לבין האנסי קירש סולנה שלBlind Guardian  שאין צורך להציג.
מיד עם התחלת השיר Son of a star המאוד קיצבית ועם הריף האימוציונלי שמתי לב להשקעה של הלהקה הזאת בכל ריף שלה,בכל סולו ובעיקר את הדרך בה דזרט ממלאים את השירים שלהם בחלקים מאתגרים ואף פעם לא ממשיכים על קו אחד רציף בשירים שלהם.
זה מתבטא בחלק בו הסולן אומר 'נאום' עד לסולו הבלוזי והמגניב ובכללי השוני בין חלקים שמרכיבים את השיר.

הגיוון של הלהקה מעיד על מוח יצירתי שלא בדיוק חושב על קונספט וקופץ מעולמות שונים,ממש לא לשבת על פאוור מטאל לפי הספר,הם נותנים למוזיקה לפרוח.
כך מתחיל לו השיר The Wolfs Attacks בפתיחה מסתורית בעלת אופי מאוד שונה מסיום השיר שלפניו כאמור.
כמו שציינתי דזרט תמיד מפתיעים ואי אפשר לצפות לכך שאחרי פתיחה אירופאית ומסתורית כזאת יגיע מקצב מזרחי יחד עם ריף כבד כזה.
השיר נמשך לו ואיתו שמים לב לקטעים התיאטראליים ו"הקסומים" שמתמקמים בשירים,עומד מאחורי הלחנים ללא ספק ראש מוזיקלי גאוני ולא עייף בכלל.

הנה הגענו לself titled של האלבום Never Regret שמתחיל כמעין שיר דום גותי/פאוור מטאל אמוציונאלי ועצום על גבול פאוור בלדה שמבטא עוד הרבה לפני כניסת השירה והליריקה את הצעקה של משמעות השיר.
בשלב זה אפשר להגיד שאפו על הסאונד המדהים שדי חשוב שיהיה בכל אלבום פאוור מטאל,וכאן דזרט לא נפלו מכמה וכמה להקות פאוור מטאל גדולות בין לאומיות מבחינת סאונד והשקעה.

השיר הבא מתחיל בתור בלדת פסנתר עם גיטרה עדינה ולחישות של הסולן,שם השיר הוא The road to you.
זה השיר היחיד בו יש דואט עם עוד זמרת שנכנסת לבית עם הסולן עד שנכנס הדיסטורשן והתופים.
מה שאני אוהב בשירי פאוור מטאל זה את ההתגברות מההתחלה עד הסוף,כאילו כל שיר הוא מעין סיפור בפני עצמו.
הדינמיקה הווקאלית בין הזמר לזמרת עובדת טוב וכך גם השיר עצמו.
אני חייב להגיד שחסר לי באלבום עוצמה ודגש בחלקי העליות,כאילו החלק נכנס אבל חסרה קצת דרמה ובום כזה.
השיר 1812 נפתח במעין פתיחה אלקטרונית וסולו קטן שלא כלכך קוסמים לי בלשון המעטה יחד עם שירה של הסולן.
עד הפלסט הווקאלי המרשים שנכנס בעוצמתיות עם הריף הגרובי והתופים שמפציצים את הצורה של השיר ונותנים לו רושם הרבה יותר טוב עבורי.
משם כבר השיר מתחיל להתגבר ואני מתחיל לאהוב אפילו את החלקים האלקטרוניים.

בשלב הזה של האלבום אפשר להגיד שהוא מאה אחוז במקום מלנכולי ושירים דיי מינוריים. השיר הבא נפתח עם כינור בעל מנגינה עם הוואי רחוק… מעין לחן עתיק כזה ומרגש בעל צליל מוכר.
שם השיר הוא Flying Dutchman והוא ללא ספק השיר האהוב עליי באלבום.
מה שמצאתי בו זה בעיקר שהוא קצר וקולע ולא נח לרגע וגרם לצמרמורת מההתחלה ולמרות הפתיחה הרגשית יש שם המשך בעל מיסתורין ומיד לאחר מכן רגע בו יש סולן ותופים בלבד ואז כניסה חזקה,משהו בשיר הזה באופן כללי מאוד חזק.

השיר Final Journey נשמע ברובו כאילו לקוח מסרט מצוייר על ממלכה רחוקה(אירוניה כמובן).
שיר מלא תיאטרליות וצבע שבעיקר ממשיך את הקו של השיר הקודם ולכן אין לי מה להרחיב עליו יותר מידי.
Imperial eagle נפתח בחצוצרה, קולות סוסים וסנר כמעין שיר צעדה אופטימי.
ואני חייב להודות שבשלב הזה של האלבום כבר היה חסר לי וייב אופטימי וחי והשיר הזה מאוד הציל את המצב.
מעין שיר שאפילו מבלי להיכנס לליריקה מקבלים השראה אסוציאטיבית למלחמה וגאווה צבאית,אפילו אם בפועל הכוונה היא אחרת.
כך האלבום מסתיים לו בעוד שיר בעל גוון מינורי ועצמה,מסוג השירים האלה בעלי הרוח המרוממת והפזמון הקליט. שם השיר הוא Invincible,שיר שלא נופל מרמה של שירים אחרים באלבום ומלא בהשקעה אשר מסיים את האלבום בצורה טובה עם טעם של עוד.

לסיכום אני רוצה להגיד שלא חשוב מה שציפיתי,מה שחשבתי וכמה שציפיתי שיהיה לי קשה להתחבר לפאוור מטאל, שוב אני אגיד שטעיתי ובגדול.
האלבום הזה היה מרענן עבורי,הוא פתח לי את האוזן לעוד דברים ובעיקר מרגיש לי מספק להכיר את Desert יותר לעומק.
אני אגיד תודה רבה לדזרט על ההזדמנות לסקר אלבום משובח שכזה,אגיד כל הכבוד על ההשקעה ורואים שזה אלבום שעבר שנים של עבודה קשה ויצירת קטעים וירטואוזים.
ממליץ לכל אוהבי הפאוור מטאל בתור השמיעה הבאה של ללא התמהמהות. אוהבי המטאל הסימפוני/הגותי/הדום הגותי ללא ספק ימצאו באלבום הזה המון קטעים ושירים שלמים שימצאו מקום טוב אצלם בפלייליסט.

לסיכום,
10\9

קישורים:

Assasin's Fate-
https://www.youtube.com/watch?v=YbJOsb-3Rzk

Never Regret-
https://www.youtube.com/watch?v=gZn09Z27J24

הטיזר הרשמי של האלבום-
https://www.youtube.com/watch?v=C-fHlREflg8

דף הלהקה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/DesertOfficial?fref=ts

דף האירוע של מופע ההשקה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/events/832723283456426/

עדיין מתלבטים אם ללכת להשקה?
הרשו לכריס מGrave Digger לשכנע אתכם-
https://www.youtube.com/watch?v=RdyrxHqvgzE