פוסטים שתויגו עם: גרוב מטאל

"אני זקן מדי בשביל זה" – ראיון עם ויני פול מPantera וHellyeah

VinniePaul4אני יושב וכותב את הפתיחה של הראיון הזה עם יד רועדת כשאני לא מאמין שסוף כל סוף יוצא לי להעלות את הראיון הזה. זה ראיון שאת השאלות שלו כתבתי לפני כמספר שנים בצחוק ומתוך שעמום מוחלט משיעור 'מחשבת ישראל' (טוב יש כאלה שמקבלים מקסימום 90 ויש כאלה שיש להם ריאיון). תתארו לעצמכם שאתם מקבלים מייל ב2 לפנות בוקר בשאלה אם תרצו לראיין את אחד המתופפים הכי גדולים בעולם בעוד שעתיים(מה שמעלה את השאלה מה אני עושה במייל ב2 לפנות בוקר..).
כמו רוב מי שקורא את הראיון הזה, פנטרה היא כמובן גם אחת הלהקות האהובות עלי. בשיא הכינות קשה שלא לאהוב אותם, מדובר בלהקה שבאמת הגדירה את אחד הז'אנרים הטובים ביותר שאי פעם נכתבו(הגרוב מטאל), אבל אני אישית גם התחברתי לשאר הפרויקטים של ויני שכוללים גם את
Damageplan המעולה והמעציב וכמובן את Hellyeah שהוא מהרכבי הסופר גרופ האהובים עלי.
אז בראיון דיברנו קצת על
Hellyeah וגם על פנטרה וגם על דאמג'פלאן. בוא נראה מה עוד.. האמת שאני שכחתי, פשוט תקראו את הראיון עצלנים מה אני כותב לכם ספויילרים לא מצחיקים כל הזמן. אז הנה ראיון עם הבן אדם שבלתי אפשרי לתפוס תמונה שלו שהוא לא מרים את הידיים. להמשיך לקרוא

קטגוריות: ראיונות וכתבות | תגים: , , , | השארת תגובה

לטוב ולרע, זאת הלהקה שלכם – VII: Sturm und Drang של לאמב אוף גוד סיקור אלבום

lamb(סקירה ע"י מתן Shouter יניב)
בין הכלא לבין פסטיבלים, לאמב אוף גוד חוזרים לאחר 3 שנים לא קלות בכלל. אחרי המעצר המגוחך ביותר של רנדי בליית', זה די היה ברור שהלהקה  תחזור בשיא המהירות לכתוב שירים על זה. ברור שסך הכול הם קיבלו תצ'יפור לא רע בכלל כשפתחו במקום הראשון במכירות האמריקאיות, אבל אין ספק שזו הייתה מכה שהלהקה לא מצליחים להתאושש ממנה כל כך מהר. עם זאת נראה כי אין אף מטאליסט שלא התגעגע ללהקה הזו. בין אם אתם אוהבים אותם ובין אם אתם לא.. רגע ברצינות יש מטאליסטים שלא מעריצים את לאמב אוף גוד? בכל מקרה, כל אחד הסתקרן מה יקרה הלאה עם הלהקה באלבום העכשווי. האם מדובר בציון דרך למעלה או מסלול שהולך להידרדר עד להתפרקות של הלהקה? בוא נראה. בכל מקרה עדיין האלבום זכה בתור האלבום עם השם הכי פחות קליט שהלהקה הוציאה אי פעם.
להמשיך לקרוא

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

לאמב אוף גוד בראש מכירות האלבומים של בריטניה וארצות הברית

LambOב24 ביולי יצא האלבום החדש של אחת מלהקות המטאל המצליחות ביותר שהוקמו באלבום האחרון (שכמובן נסקר בקרוב). זה היה צפוי שהאלבום הזה יצליח, פשוט לא ידענו עד כמה. אחרי הסערה התקשורתית שליוותה את הפללתו של רנדי בליית', סולן הלהקה, ששהה בכלא לאחר שהואשם במותו של מעריץ של הלהקה, היה צפוי שזה רק יוביל להכרה גדולה יותר בלהקה הזו.

האלבום נכנס למקום השני במצעד האלבומים האוסטרלי, וגם למקום השביעי במכירות האלבומים הבריטי. אבל ההפתעה הגיעה דווקא במקום הנחשק ביותר וזהו מצעד הבילבורד האמריקאי. הלהקה הפתיעה וכנגד כל הציפיות הגיעה למקום השלישי (!!!) של המצעד. היחידים שהצליחו להתעלות על הלהקה הם X של אד שרין וBorn In The Echos של קרימינל ברודרז, למען האמת יהיה אפשר להשאיר את זה ככה.

זהו אלבומה השמיני של הלהקה והתארחו בו גם צ'ינו מורנו מדפטונס וגרג פוקיאטו מThe Dillinger Escape Plan. באלבום מופיעות גם בלדות ושירים שרנדי כתב במהלך תקופת מעצרו בכלא הצ'כי. אחרי האלבום והטור הזה, הלהקה צפויה לקחת הפסקה קצרה מפעילות בשביל לתת לסולן להתעושש ולחברי הלהקה לבלות זמן עם משפחתם. כל מה שנותר זה לקוות מהר שהלהקה תחזור לישראל בטור הזה.

קטגוריות: חדשות | תגים: , , | השארת תגובה

"הקריוקי המושלם למטאליסט: ההמנונים של מאשין הד" – Bloodstone & Diamonds של Machine Head סיקור אלבום

MachinoNo(סקירת בכורה ע"י דני Rabbit Redfure ארם)
בסוף
2014 Machine Head, שיחררו את האלבום השמיני שלהם Bloodstone & Diamonds, כשנתיים אחרי האלבום הקודם Unto the Locust.
בשנתיים האלה הלהקה עברה לא מעט שינויים. מעבר לחברת תקליטים חדשה ופיטוריו של הבסיסט ואחד מהחברים המקוריים Adam Duce. את מקומו של אדם תפס Jared MacEachern, שעושה עבודה טובה, אם כי לא מתבלט במיוחד.
הלהקה המשיכה את הקו המוזיקלי של האלבומים האחרונים, תוף התכנסות וזיקוק המוזיקה למטאל מאוד כוחני מצד אחד ומלודי וקליט מצד שני. והם עושים את זה מעולה.
הלהקה חיה על הגבול של מטאל שבין מיינסטרים לטיפה כבד מידי בשביל להיות מיינסטרים אמיתי.
רוב פלין ממשיך להיות האיש הדומיננטי והכוח היוצר. הוא חתום על כל הליריקה. על כתיבת כל השירים בין אם לבד או בשיתוף עם שאר החברים. וגם הפעם הוא ממשיך לשבת בכסא המפיק.
מילה על אלבומים קודמים. למשין הד יש בעיה משותפת ללא מעט להקות ותיקות, יש להם אקס מיתולוגי, אלבום מופת, The Blackening.
למה בעיה? כי מעריצי הלהקה תמיד יעסקו בהשוואות לאותו אלבום, וכמעט תמיד יצאו מאוכזבים.
אז זו היתה הפעם האחרונה שאני מזכיר את The Blackening, כי בעיני כל אלבום צריך להשפט על מה שהוא כן, ולא מה שהוא לא.
אז קדימה לאלבום. להמשיך לקרוא

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International