"משהו עומד מאחורי הכישרון" – Fragile Reality של Nothing Lies Beyond סיקור אלבום

nothingRealכמו שאמרתי כבר הרבה זמן, יש לי חולשה ללהקות דת' מטאל מלודי, בטח להקות דת' מטאל מלודי ישראליות. על Nothing Lies Beyond כבר שמעתי מלפני הרבה זמן, אין מה לעשות אלפי ההופעות שלהם עושות משהו, וכן הכרתי מספר שירים במעורפל. למרות שמודה ומתוודה אני שאף פעם לא הייתי בהופעה, כן תפסתי מספר שירים באיכות נמוכה ביוטיוב ועדיין לא התאכזבתי ממה ששמעתי. אז כן את רובו של האלבום אני מודה ומתוודה שלא שמעתי וכן זה אחד האלבומים היחידים בשאווטר מיוזיק שהרשתי לעצמי לשמוע ללא דעה קדומה מסוימת.

את האלבום מתחיל האינטרו Redemption שכבר נשמע לא פעם אחת בהופעות של הלהקה. אני לא מעריץ גדול של אינטרואים ארוכים אבל האינטרו הזה באמת היה מיותר באלבום. הוא לא מתקשר לשיר הבא אחריו, הוא לא מכניס אותך לשום אווירה שקשורה לאלבום, הוא רק נשמע אפי בשביל סרט מלחמה סקצ'י וזה ממש חבל מפני שזה תופס מקום לשיר מצוין באמת.
כן אז אני מדבר על Closed In Chains. שיר מקפיץ ומצוין בשביל לפתוח אלבום של NLB שכן זה שיר שמאפיין אותם.

מה אני יכול לומר שמאפיין את Nothing Lies, אלה חברה בעלי השפעה מובלטת וידועה מIn Flames ועוד יותר מAt The Gates שכן שומעים את זה. הם יודעים איך לגוון בשיר, הם יכולים לעשות בתים מקפיצים ומהירים בשנייה הראשונה ופזמון איטי ורגשני בשנייה השנייה, וזה מה שקורה בשיר. יש אינטרו אדיר ופזמון מעולה שגם מאוד תורם לאווירה של השיר. כמובן שגם אפשר להגיד עליהם דברים טובים בתור מוזיקאים. הגיטרות מצוינות, התופים מעולים וכן גם הבס, אבל מה שתפס אותי יותר לדבר עליו הינו הסולן עידו אסה. אי אפשר להתעלם מגילו הצעיר ומחוסר ניסיונו העשיר, אבל אל תטעו לרגע מדובר באחד הגראולרים המבטיחים ביותר שניתן לשמוע בימים אלו. הוא סולן כריזמטי ומצליח להגיע לטונים שלפעמים אפילו סולנים וותיקים עם ניסיון לא מצליחים להגיע. אני לא מאמין גדול בכישרון, אבל אין ספק שמה שיש לו זה לא רק תוצאה של הרבה הרבה עבודה.

אחרי השיר הזה מגיע Lost. יש לשיר חלקים טובים וכמה קטעי גיטרה מצוינים, וכן לפי הביצוע ניתן לשמוע שהלהקה מאוד אוהבת את השיר הזה. זה שיר טוב סך הכול אבל איך שאני שומע היה לשיר הרבה יותר פוטנציאל. מספר קטעים בשיר מאוד מבולגנים וישנה הרגשה שהלהקה לא נתנה מספיק זמן עבודה על הסדר של הדברים והסנכרון של לחן השירה וקטעי הגיטרות שכן נשמעים לא מתאימים. זה לא אומר שהשיר גרוע כי כמו שאמרתי יש לו קטעים מאוד מהנים, אבל כן היה חסר בו סדר. יש קטעים שאפשר להתעלם מזה כמו הפזמון העצמתי ויש קטעים כמו הבתים והC פארט שאי אפשר להתעלם מזה.

ריף קליט ומצוין פותח את Another Place. זה בדיוק מה שדיברתי עליו בשיר הקודם שעושה את השיר הזה- סדר. הכול במקום כמו שעון שוויצרי או כמו להקת דת' וותיקה. שיר מצוין שנראה שהלהקה השקיעה בו הרבה יותר מחשבה ובו זמנית לא ניסיון להתחכם יותר מדי.

אחרי כן מגיע Never Back Down הכבד יותר, שלמספר חלקים השיר הזה בהחלט נשמע כמו עולם הדת' מטאל הקלאסי והמוחלט. שיר שבהופעה היה יכול להשתלב מצוין בכמה פוגואים או כמה קפיצות. אבל הבעיה בשיר הוא שהחלקים בו שוב לא מתקשרים ומרגישים מאוד מבולבלים. היה מחשבה מצוינת בכתיבה של הקטעים אבל לא בקישור שלהם היה חסר במילה אחת- סדר.

Fading Behind False Eyes הוא השיר המוכר ביותר של הלהקה נכון להיום ואכן הוא גם השיר הטוב ביותר באלבום. העומק שלו והחשיבה שנמצאת מאחוריו רק מראה כמה שהלהקה יכולה ליצור שירי דת' מטאל מלודי מצוינים כשהם מנסים. ההפקה, תהליך היצירה, המחשבה, כולם מעידים על כך שהיה שווה לעשות אלבום שלם רק בשביל השיר הזה. שיא השיר הוא לפי דעתי גם שיא האלבום והוא הסולו של גיא אלברג שהוא ללא ספק גאוני.

זו ממש לא הייתה החלטה נבונה לשים את Final Fight אחרי Fading Behind False Eyes. אני אתעלם מזה שהחיבור ביניהם הוא רחוק מלהעביר חוויה מסוימת(אחרי הכול לא אני לא מבקר את חיבורי הטראק ליסט כאן), אבל זה רק מראה את ההבדל שדיברתי עליו ממקודם בין סדר לבלגן.
אז שוב, גם Final Fight הוא לא שיר גרוע אלא פשוט שיר שלא מרגיש מסודר נכון. הקטעים שבו נכתבו בשביל הופעות ואתה יכול ממש לדמיין את הפוגו בשיר הזה ואתה יכול ממש להרגיש את הראש עולה ויורד לך. אז כן זה עובד בתור קטע מקפיץ בהופעות אבל לא כשיר מסודר באלבום.

קצת לפני הסוף מגיע Visons. שיר נחמד ונותן מאוד בראש שמאוד מזכיר את השירים המוקדמים של Lamb Of God. זה שיר הלייב הטוב ביותר באלבום ואני לא אומר את זה מפני שהוא מקפיץ פחות מFinal Fight אלא מפני שזה שיר שלגמרי כיף לשמוע באלבום. הדבר היחיד שטיפה הרס לי זה קטעי התופים שטיפה הרגישו מהירים מדי בשביל מספר קטעים שהיו מהירים פחות. אבל בניגוד להערות אחרות שלי באלבום, זה דווקא משהו שתרם הרבה לגרום לשיר להיות מקפיץ. כן הייתי מעדיף את השיר עם קטעים יותר מתאימים אבל אני כן מבין למה הלהקה עשתה את זה.
We Are, Revolution הוא שיר מצוין בשביל סגירת האלבום. מלודי, אפי, מאוד מוקצן מבחינת הגודל שלו וכן שוב פעם הדמיון לAt The Gates.

זה אלבום עם מסר מאוד ברור שכמעט הופך לקונספט, המסר בהחלט נותן מבחינתי נקודות בונוס לאלבום הזה. זה לא אלבום מושלם, כמובן שזה גם לא אלבום חלש. יש לו קטעים גאוניים והסולואים של גיא אלברג גונבים את ההצגה של האלבום הזה, אין ספק שהבן אדם מוכשר. בכלל לדעתי NLB הם מוזיקאים מאוד טובים. כמעט כמו כל אלבום ראשון, כן יש את הבעיות.

כמו שאתם יודעים אני לא מפחד לומר את האמת בפנים, אתם יכולים לאהוב את זה ואתם יכולים שלא, אבל כן החוליה החלשה בשירים של האלבום זה הדינאמיקה והסדר בין התפקידים של חברי הלהקה. לא הייתי צריך את הראיון איתם בשביל להבין שגיא אלברג הוא הכותב העיקרי או לפחות שמישהו מהם הוא הכותב העיקרי. זו שיטה שלמספר להקות כמו פינק פלויד ולרוב מגהדת' זה עובד, אבל לא כאן. כאן זה גורם לתפקיד התופים לא להישמע מתאים לתפקיד הגיטרה ולא לשירה. כל אחד מחברי הלהקה כותב ומבצע את התפקיד באופן מצוין אבל זה שהם כותבים לבד קצת הורס משהו בשיר. זו שיטה שלהקות לוקחות לאלבום בכורה והלהקה הזו גם עושה את זה טוב אבל אם הלהקה רוצה להתקדם הלאה אז עליהם לשבת ולכתוב את השירים ביחד כלהקה.

אני כן גם לא יכול לפרגן להפקה. נכון שזה מאוד מוזר כי מדובר באלכס וויטלי זבולון שהם לא רק מהמפיקים הטובים בארץ אלא גם אחד מהיחידים וכמובן האלבום החדש של The Fading מדבר בעד עצמו. יכול להיות שהחברה האלה נתנו ללהקה חופש שזה מצוין ולא הרבה מפיקים עושים את זה אבל עדיין טיפה יותר מדי חופש.

ביצועים מרשימים מאוד של חברי הלהקה. ציינתי ואני אציין שוב את עידו אסה שבשורה התחתונה פשוט יודע מה הוא עושה ובאלבום הבא אני מצפה לראות אותו עושה יותר דברים. אני לא יכול לומר שהלהקה לא יודעת מה היא עושה, הם סופר יודעים, אבל אם כולם היו כותבים את השירים אז לא היו את הבעיות האלו. זה אלבום בושרי, אלבום שמראה על פוטנציאל של חברי הלהקה וכן על כישרון. אבל כן יש משהו שעומד מאחורי הכישרון וזה העבודה. כמובן שאני לא אומר שהם לא עובדים, ומההיכרות שלי איתם אני יודע שהם רחוקים מעצלנות אבל כן הם צריכים לסדר את המציאות.

10\7.5
(Something lies beyond the talent)

 (לא לשכוח) קישורים:

Closed In Chains (מתוך הופעה במרתף)-

טיזר לFading Behind False Eyes-

דף הלהקה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/NothingLiesBeyond?fref=ts

הראיון עם הלהקה-
https://shoutermusic.wordpress.com/2015/10/14/nothinglies/

מודעות פרסומת
קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | תגובה אחת

ניווט ברשומות

מחשבה אחת על “"משהו עומד מאחורי הכישרון" – Fragile Reality של Nothing Lies Beyond סיקור אלבום

  1. פינגבק: "ככל שיש יותר, ככה יותר טוב" – ראיון עם Nothing Lies Beyond | Shouter Music

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: