"כל מה שקשוח במיוז" – Drones של מיוז סיקור אלבום

MuseDronesCoverבכל דור ודור ישנה להקה בריטית אחת שמצליחה להתעלות מעל כולן, להקת רוק כמובן(שלא תחשיבו את וואן דירקשיין), ולהשפיע קשות על כל מי שבא הלאה לעולם. בשנות ה60 אלה היו הביטלס, בשנות ה70 כמובן הגיעו לד זפלין ואפילו בשנות ה80 היו קווין. אם זאת מאז שנות ה90 קשה לקבוע מי הלהקה הבריטית של הדור הזה, כנראה בגלל העלייה הגדולה של הרוק האמריקאי בפופולאריות. יחד עם זאת, כמה שהמצב מעורפל כרגע ומצב הפופ בהרבה יותר מהרוק, עדיין ישנה להקה שהרבה כולל אותי מחשיבים אותה בתור הלהקה הבריטית המשפיעה של הדור הזה. שמה הוא כמובן Asking Alexandria.

סתם סתם, הייתי פשוט חייב להכניס את בדיחת הקרש הזו ברגע רציני. בכל מקרה מיוז הוציאו אלבום חדש, שאלבום חדש של מיוז זה תמיד תופעה בפני עצמה מפני שגם באלבומים הכי פחות טובים שלהם ישנו קומץ של גאונות. ביחד עם כמה אלבומים כבדים יחסית כמו Showbiz וגם אחרי כן התברגו טיפה למיינסטרים עם אלבומי אלטרנטיב שהיו פחות כבדים כמו The Resistance וThe 2nd Law האחרון שלהם. אבל דווקא עכשיו, כאשר הם ללא ספק בשיא הקריירה שלהם, הם החליטו לצאת בצעד נועז ולחזור לשורשים.

חזרה לשורשים הכבדים זה לא משהו שמטאליקה עשו בראש מושפל או לינקין פארק באלבום האחרון שלהם ואפילו קורן שבסוף גם ויתרו על הסגנון לגמרי. אבל אף אחת מהלהקות לא עשתה את זה בשיא הקריירה, עם כל אחת זה כן הרגיש מאולץ באיזה שהוא שלב. מה שמיוז עשו כאן זה 100% שלב נועז שיכול היה להפיל אותם חזק.

אבל עם Dead Inside, השיר הפותח של האלבום, אפשר לראות שעדיין מיוז לא ויתרו על המיינסטרים ועל מה שהם בנו ב3-4 האלבומים האחרונים. עם זאת, השיר Dead Inside הוא פשוט גאוני, אחד השירים הדביקים ביותר של מיוז מאז הקמתם. הליריקס שלו הוא פשוט יצירת מופת שהרבה אומנים עוד יעתיקו והרבה יירצו להיות אלו שכתבו אותו, כולל כתב אומלל זה. אין מה לעשות מתיו בלאמי הוא הבן אדם הכי מוכשר שפועל כרגע בעולם המוזיקה. רק לראות אותו בהופעה מראה כמה שהבן אדם דולף מרוב ידע ומקצוענות.

אני זוכר כשראיתי את הלהקה פותחת את ההופעה עם Psycho ותוך כדי ריצה בסולו הפתיחה בלאמי החליק על הבמה וכמעט ושבר את רגלו. כמעט ולא הספקתי לראות את זה עד שהוא כבר קם במהירות וישר עבר לקטע הסולו של השיר. כמו שכבר הבנתם זה שיר פתיחה מושלם להופעה ומדהים מבחינה מוזיקלית. הגיטרות חוזרות אל הסאונד של מיוז ובגדול עם ריף ניינטיז מטורף וסולו לא מהעולם הזה. הליריקס מעלה ביקורת קשה ונכונה לגבי התנהלות הצבא והשכנוע שתקף לגבי צבא ארה"ב וכן לגבי הרבה חיילות בעולם. זה אולי לא ליריקס מרומז ומתוחכם כמו Dead Inside ושאר השירים של מיוז, אבל כן מעביר מסר מסוים שהלהקה רצתה להביא.

אבל שיא האלבום מבחינתי מגיע כבר בשיר השלישי. שיר פופ אייטיז בעל מלודיה חזקה שהיא 100% קווין ומחווה לא קטנה לפרדי מרקור. שיר אפי ומצוין ושמו אם שכחתי לומר הוא Mercy. זה פשוט שיר שנועד לאצטדיוני ענק שאפילו גדולים מוומבלי(שאותו מיוז כבר כבשה מספר פעמים). אני ממש התאהבתי בשיר הזה, לפי דעתי זה אחד הסינגלים הטובים והקליטים ביותר שמיוז יצרו ואני לא אגזים אם אני אומר שזה השיר הכי טוב ששמעתי השנה.

אבל רגע איפה הגיטרות? לא הבטיחו לנו אלבום כבד? משהו בסגנון Origin of Symmetry? תירגעו תירגעו, בשביל זה הגיע Reapers. שיר שהוא מיוז הארדקור ואיך אפשר לאהוב את מיוז ולא לאהוב שיר כזה? הריפים המצוינים, הקטעים הלא מסונכרנים שנותנים הרגשה של פרוגרסיב קיצוני בשילוב גראנג'. אבל השיר הזה לא קיצוני כמו The Handler שגם אותו זכיתי לראות בלייב וטוב שככה. למה? מפני שזה שיר כל כך כבד וקיצוני שלדעתי חובה לבצע אותו בלייב. הקצב האיטי ובו זמנית מהיר שנותן דומניק האוורד עוזר לייצב שיר שאתה לא יכול לא להתלהב ממנו. כמו כמעט כל שיר של Origin of Symmetry גם כאן השיר לא יכול שלא להשתנות משניה לשניה ועדיין לשמור על הטון והיסוד שמרכיב את השיר.

לא יאמן שכבר עבר חצי אלבום ושכל שיר הינו 5-6 דקות. Defector זה השיר הכי משוגע באלבום. מתחיל כמו שיר קלאסי של בלאק סאבת', בדיוק בשנייה מקפיצה אחת קופץ לשיר של קווין, אני חושב ששמעתי גם גראנג' ונירוונה ואתה פשוט הולך לאיבוד בתוך השיר. האמת שבדרך כלל אני לא אוהב ששירים משתנים מרגע לרגע, הרבה להקות מנסות לעשות את זה ואפילו דרים תיאטר זה לא תמיד עובד. אבל מיוז הם גאונים מוזיקליים, הם יודעים איך בדיוק לעשות את זה בלי לפגוע בשיר. מחוות שמודעות לעצמן זה משהו שאני תמיד אוהב לשמוע אצל כל אומן, וזה במקרה גם משהו שמיוז אוהבים לעשות.

מיוז ממשיכים עם המחוות לקווין עם Revolt כשהם משלבים קצת פופ רוק ופאנק בסגנון פראמור. זה לא השיר הכי טוב באלבום, בהחלט לא סינגל או משהו שחובה לשמוע בלייב כמו השירים הקודמים אבל קדימה עם סולו כזה ופזמון מצוין כל כך- זה תמיד יהיה שיר כיפי לשמיעה.

מכירים את השירים האלה שהם איזה 10 דקות ולא שומעים בהם כמעט שינוי כלשהו ואתה מרגיש שאתה נרדם בהם. אז בקיצור זה לא מה שקורה ב The Globalist, בלדה בת 10 דקות מהפנטת שלא תוכלו להוריד ממנו את האוזניים. יש בשיר הזה הרבה דברים שמזכירים את Knights Of Cydonia, אחד השירים הגאוניים ביותר שנכתבו בעשור הקודם וגם אי פעם. הרבה מאוד סולואים בסגנון הסבנטיז שDire Street היו מחבבים וכמובן אווירה של המערב הפרוע וסרטים ישנים. כמובן שזה לא Knights Of Cydonia ואפילו לא קרוב, אבל שוב מוכיח את הטעם של מיוז בבלדות.

אחרון מגיע שיר הנושא של האלבום, וכמו כמעט כל סיום של אלבום של קווין גם כאן מיוז מסיימים בשיר חצי אקפלה. בוא נקרה לילד בשמו- זה שיר סוגר, המטרה שלו זה אך ורק לסגור את האלבום ולא לבדר או אפילו להרגיש כמו שיר.

אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות בשביל ליצור שיר של מיוז? האמת שזה די ברור. ראשית, אתם צריכים לפרוש עכשיו מבית ספר ולדעת לנגן על כל כלי ברמה של סלאש או לדעת לשיר כמו פרדי מרקורי. עכשיו אתם צריכים לחיות מוזיקה, כלומר לשמוע לפחות 60% מהשירים בעולם, בין אם זה פופ או ספרדי או מטאל וכמובן כמובן רוק. עכשיו כשעשיתם את העבודת הכנה אתם תצטרכו לקחת את כל הביליוני שירים ששמעתם ולקחת אלמנט מכל אחד לשיר אחד שבו אתם תנגנו על כל כלי קיים ברמה של סלאש. התוצאה של להביא כל כך הרבה אלמנטים מכל כך הרבה שירים תביא לכם את השירים הכי מקוריים בעולם הזה. גם אם אתם עדיין חושבים שמיוז מעתיקים מקווין, אתם אכן צודקים לגמרי אבל יש עוד הרבה העתקות. מה שכן, הם לוקחים ועושים את הכול במודע וככה נוצר לו שיר של מיוז.

האלבום הזה ממחיש כמה גאונית הלהקה הזו, וכמה שהם יכולים לעשות כל אלבום שהם רק יירצו. מיוז הם פשוט שלישייה של גאונים שכמעט כל דבר שיוצא להם זה מאסטרפיס. זה לא סוד שאני לגמרי התלהבתי מהאלבום הזה, וזה לא סוד שמיוז הם אחת הלהקות הכי טובות בעולם לפי דעתי. מה שכן אי אפשר לומר שזו להקה ואלבום שכל אחד יאהב . טוב ברור שזה לא האלבום הכי טוב של הלהקה, אבל מבינתי כן נכנס לרביעייה הכוללת את Origin of Symmetry, The Resistance וכמובן Absolution הגדול מכולם. אם אתם מעריצים את הבסיס של מיוז אז אין ספק שזה אלבום בשבילכם, אבל תזכרו זה עדיין לא אלבום קליל ודביק.

לסיכום,
10\666
כל מה שקשה ואני אוהב במיוז באלבום אחד

(לא לשכוח) קישורים:

Mercy-
https://www.youtube.com/watch?v=yj8Xpdx60Ws

Psycho-
https://www.youtube.com/watch?v=UqLRqzTp6Rk

Dead Inside-
https://www.youtube.com/watch?v=I5sJhSNUkwQ

דף הלהקה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/muse?fref=ts

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: