מכחול לבלונד – Eye of Providence של The Agonist סיקור אלבום

theagonisteyecd(סקירה ע"י דני Rabbit Redfure ארם)
The Agonist
הוציאו, ממש אתמול, את האלבום הרביעי שלהם Eye Of Providence. וזאת, אחרי שחברת הלהקה הכי מפורסמת החליטה לרעות בשדות גרמנים זרים.
אז אליסה עברה ל Arch Enemy והשאירה חלל בעמדת המיקרופון. קצת בעיה ללהקה שהאסוציאציה הראשונה אליה בדרך כלל היתה הזמרת, והתגובה הראשונית של הרבה אנשים לאליסה היא הייתי מתחתן\נת איתה”.
עוד לפני שהמעריצים הספיקו להגיד אליס ראוס!”, ויקי פסארקיס הוכרזה כזמרת החדשה. עוד לפני שהיא שרה תו אחד, היא כבר עמדה למבחן ההשוואה מול האקסית המיתולוגית. בדבר אחד כבר נשמע שהיא מצליחה, וזה להחזיר קצת חיוך לחברי הלהקה.  זה גם טוב מאוד, כי מתברר שלהיות נשוי לאליסה זה כנראה יותר קשה ממה שנראה. היא לא ממש בנויה מחומר זורם במיוחד.

אז האלבום נפתח בשני הסינגלים הראשונים ששוחררו, Gates of Horn and Glory עם הקליפ הנוראי שלו, ו My Witness, Your Victim. שני השירים נשמעים כמו המשך ישיר דיי טבעי לאלבום הקודם, אולי בכוונה כדי לארגן נחיתה רכה למעריצים.
השירים משמרים את הקו הידוע של הלהקה, חלקים כבדים מהירים ומורכבים עם גראולים, לעומת פזמון מלודי עם שירה נקייה.

לא רק ששני השירים הראשונים נשמעים כמו משהו שיכול היה להיכתב בתקופת אליסה. יש דמיון במלודיות של השירה והאיזון בין נקי לצעקות. ויקי עושה שם עבודה טובה. הצעקות שלה אגרסיביות והשירה הנקייה טובה. אבל הדמיון ישר מכניס אותה להשוואה מול אליסה, שזה לא מקום כל כך טוב בשבילה. למזלה, היא יוצאת מהמקום הזה ככל שמתקדם האלבום.

בשיר שלישי Danse Macabre שומעים טוב, בפעם הראשונה, איך השינוי בעמדת הזמרת משפיע על הלהקה.
גם מלודיות השירה שונות וגם שומעים היטב את ההבדלים בין הקולות.
חלק גדול מהתחלת השיר בשירה נקייה, ורק אחרי בית ופזמון עוברים לשאגות. בשיר הזה הצדדים החזקים יותר בקול של ויקי מתגלים. בשירה נקייה יש לה מנעד ממש גדול והיא מגיעה מאוד גבוה בשיר הזה. גם השאגות שלה ממש אגרסיביות והיא מראה שיש לה מה שצריך להחזיק את המיקרופון.

בכלל, יש חלקים גדולים בתקליט של שירה נקייה, הרבה יותר משהיה בעבר, אם בתקליטים הקודמים זה תמיד נשמע שהשיר מבוסס גראולים עם חיזוק של שירה בפזמון או בשיא, בתקליט הזה הרבה פעמים זה הפוך. עיקר השיר שירה נקייה, והיא מקבלת חיזוק אגרסיות בשאגות.
אז אולי יש ירידה קלה (קלה כי בכל זאת הנגינה והשירים חזקים) באגרסיביות הכללית של הלהקה, אבל זה לא פגע באיכות (אולי קצת ריכך, אבל עדיין נשמע מעולה).

הרגשה שהאלבום קצת יותר קל לשמיעה מקודמיו. פחות מורכב ויותר מלודי וקליט. דוגמא טובה היא The Perfect embodiment שכולו שירה נקייה, וזה חידוש בשביל הלהקה.
או As Above, So Below, שגם הוא שירה נקייה כולו והוא מתחיל לאט ושקט והולך ותופס תאוצה. בשני השירים שומעים אלמנטים חדשים אצל הלהקה ועדיין נשמרים סימני ההיכר שלהם.
עדיין יש מספיק שירים שמספקים את הצורך להתקרחנות כבדה של ריפים וצרחות, כמו Follow the Crossed Line וNecessary Evil.

כרגיל אצל The Agonist, שומעים שזו חבורה של נגנים ומוזיקאים מעולים. אין רגע דל בנגינה, בין אם זה בס תופים או גיטרות. הכל ברמה גבוהה מאוד, טכני מאוד אבל לא יותר מידי, כך שלא מדובר באוננות טכנית, אלא פשוט רמה גבוהה של כתיבה וביצוע. מקומות בהם נגנים פחות טובים היו נופלים לשבלונות משעממות, אצל The Agonist תמיד יש עניין.
דן מרינו ממשיך להראות שהוא גיטריסט ענק. סולואים מהירים טכניים, אבל לא משעממים לרגע ומלאי מלודיה. סיימון מק’קיי הוא מתופף שתענוג לשמוע אותו. גם מלא גרוב, גם טכני  ולא אף פעם לא משעמם. הוא יודע לקשט את החלקים הפשוטים ולהעיף למעלה את החלקים המורכבים.
ללא ספק שהאלבום נותן חווית האזנה מגוונת. ריפים מהירים וכבדים מול מלודיות פשוטות ויפות. שאגות אגרסיביות מול שירה נקייה נעימה.

אז אחרי כל זה מגיע לקנדים הנחמדים האלה גם על התאוששות מהירה מפרידה כואבת וגם אחלה אלבום:
9/11

קישורים:

Disconnect Me-
https://www.youtube.com/watch?v=u5htNJsh1IQ

My Witness, Your Victim-
https://www.youtube.com/watch?v=To3-0Q8EUrM

דף הלהקה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/TheAgonistOfficial

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: