"גוף ישראלי, נשמה שוודית" – Soul In The Machine של Abnegated סיקור אי-פי

abnegatedAlbum(סקירה ע"י מתן Shouter יניב)
זה לא סוד, אני אוהב דת' מטאל מלודי, אפילו מאוד, לדעתי זה אחד מתתי-הז'אנרים הגאוניים ביותר שהומצאו במטאל. בישראל הז'אנר אכן מאוד פופולארי, אבל עם זאת אף פעם לא הגיעה להקה שלקחה באמת את כל חלקי הפאזל שבנו בשוודיה והרכיבה אותם אחד אחרי השני.
אבנגייטד זו להקה שכאשר נשלח לי השם שלה, שמעתי את השירים שהלהקה שחררה ב2012 שמעתי וקשה לי היה להחמיא להם מבלי לשקר. נראה היה שהייתי ממש קרוב להעביר את הלהקה לסאבות או לפאפיה ולומר להם תתמודדו אתם עם זה, לי אין כוח או טעם לזה. אבל כששמעתי את ההתחלה של האלבומון החדש שלהם, דעתי השתנתה ברגע אחד.

כבר בשיר הראשון אפשר לומר, אין ספק לAbnegated יש זיקה ענקית לדת' מטאל שבדי,השפעה מורגשת של Amon Amarth. עם זאת, בניגוד להרבה להקות עכשוויות שמנסות לחקות את הסאונד של להקות כמו Amon, הנאמנות של הלהקה למקור היא לא בצורה מסחרית או אפילו בצורת העתקה או הערצה, היא פשוט לוקחת את האלמנטים שבנו הגיבורים מDark Tranquility ומביאה אותם לסדר היום בשירים שלהם.

האלבום נפתח בצווחת "Lets go!" ענקית של ארסני משצ'ריאקוב שמתחיל את השיר המהיר והאגרסיבי ביותר באלבום וזה Artificial Messiah.
הוא מכיל צווחות שאפילו שייכות לעולם הדת' מטאל המוחלט, ועם זאת הוא שומר על מלודיה מאוד אפית שככל הנראה הופכת למאפיין של הלהקה.
השיר עבר בעצם עבר התגלגלות מאז שיצא לפני 3-4 שנים והשיפור בו הוא לא ניתן לויכוח. עם זאת, לשיר כן יש בעיה של בלבול בזהות שלו, נראה שהלהקה גלגלה אותו כל כך הרבה שבאיזה שהוא שלב כבר לא ממש מובן אם אתה נמצא באותו השיר שהיה מלפני שנייה.
אבל הדבר אשר מפצה על אובדן הזהות המבלבל הזה הוא היותו של השיר כל כך כיפי לשמיעה שזה כבר פחות מעניין אם אתה נמצא באותו השיר או בשיר אחר, שני השירים כיפיים לשמיעה וככל הנראה יהיו כיפיים גם בהופעות.

השיר השני, Forever, הוא השיר הגאוני ביותר, הטוב ביותר והאס של האלבום הזה. הוא מתחיל בריף קטן שגורם לך לעקם את המצח ולחשוב שהגעת לאיזה שיר שנע בין מטאלקור לפופ ישן ובאיזה שהוא שלב מתגלה כריף מנצח שמרגיש מאוד חצוף ופירטי שמזכיר לי טיפה את Alestorm.
זה שיר שהזכיר לי את האלמנטים שהתאהבתי בהם שהגיעו בלהקה הראשונה ששמעתי בז'אנר ואלה Dark Tranquility.
השיתוף פעולה הכל כך מדויק בין הקלידים של מקס רוד לבין הגיטרות של אבי מילר ודניאל גדלין הם לפי דעתי המרכיב הגאוני שעושה את ההרכב למה שהוא. ההרגשה היא דרמטית ואפלה מצד אחד, וכבדה וכיפית מצד שני

בדומה לקודמו, גם שיר הנושא של האלבום מתחיל בריף ,הפעם של קלידים, שמתחיל מהזכור של שיר פופי וממשיך לשיר מטאל מאוד משולב(אפילו שמעתי את The Trooper של איירון מיידן לכמה שניות) אבל במרכזו הוא דת' מטאל מלודי. הוא מכיל קטעי גיטרות מרשימים וסולואים מאוד אפיים והינו חגיגה מלודית מאוד כיפית. עם זאת, הבעיה המינורית בשיר היא דומה לאובדן הזהות של Artificial Messiah וכאן נראה שהלהקה רצתה לשים את כל הדברים הטכניים המרשימים שהופכים את השיר למה שהוא ובדרך קצת יצרה סיבוך לא גמור למאזין.

השיר שנושא את שם הלהקה הינו המלודי באלבום והבחירה בו כשיר סוגר היא בחירה ראויה מפני שהוא כל כך מלודי בצורה רגישה ואפית שהייתי לוקח אותו לסגור איזה סרט מלחמה(טוב כזה שיסכים לקחת מטאל) או אפילו אלבום של 20 שירים. מדובר בשיר שמאוד מתאים להיות סינגל והייתי מאוד שמח לחזות באיזה קליפ אפי שאולי אולי יופק לו מתישהו.

הגאונות של הלהקה והמרכיב הכי חשוב שלה היא באמת שהדגש שלה הוא שונה מהמון להקות בארץ וזה הדגש על המלודיה, על הרגש, יכול להיות שזה משהו שבאמת חוליה חסרה קצת במטאל בארץ.
אם תרשו לי קצת לצאת מהעניין המרכזי כאן, אין ספק שהאי-פי החדש הזה ביחד עם עוד יציאות מלודיות חדשות מסמלות דבר חשוב, המטאל המלודי יותר הינו הדבר הבא במטאל הישראלי. כמו שבאמצע שנות האלפיים זה היה גרוב ובסופם היה קור, כמו שמקודם זה היה ט'ראש מטאל ובין לבין קצת, דעתי האישית היא שזה הדבר הבא כאן ביחד עם הפרוגרסיב שכבר הספיק להוציא להקות נוראיות ולהקות מצוינות. מי יוביל את זה? מי יודע, אולי הלהקה המדוברת.

טוב אבל בוא נחזור טיפה לעניינו בסיקור. סך הכול מדובר באי-פי שהוא שוודי כמעט באופן מוחלט, אבנגייטד נאמנים לז'אנר כמעריצים גדולים של להקות כמו אלו שצוינו. כן יש ללהקה עוד עבודה בהתקדמות לעבר אלבום מלא, ולכן בהחלט טוב מאוד שהלהקה מתמקדת בזה. בעיקר בלמצוא את הזהות של השירים שלה ובלמצוא את הנקודות בין שיר מתוחכם טכנית לבין קצת בלגן. אבל הבעיות האלו הם מינוריות לאור הכישרון הנדיר שהלהקה מציגה. אני באמת חושב שבשורה התחתונה מדובר ביציאה שמתעלה על הרבה מאוד אלבומים מלאים שיצאו בשנה שעברה ותופסת צד בתור אחת הלהקות הכישרוניות ביותר של השנה.

לסיכום,
10\9
(גוף ישראלי, נשמה שוודית)

(לא לשכוח) קישורים:

לשמיעת האי-פי החדש-

לדף הפייסבוק של הלהקה-
https://www.facebook.com/pages/Abnegated/217183154960026?fref=ts

לדף האירוע של ההופעה הקרובה של הלהקה-
https://www.facebook.com/events/1564205163815716/?ref_newsfeed_story_type=regular

לריאיון של הלהקה בפינת 'נא להכיר'-
https://shoutermusic.wordpress.com/2015/01/07/abnegated/

 

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | תגובה אחת

ניווט ברשומות

מחשבה אחת על “"גוף ישראלי, נשמה שוודית" – Soul In The Machine של Abnegated סיקור אי-פי

  1. פינגבק: "להרים את המטאל הישראלי על הרגליים" – Return Of The Machine סיקור הופעה | Shouter Music

כתיבת תגובה

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International