"הערצה זה הכול בראש" – ראיון עם יותם "דפיילר" אבני מPrey For Nothing

לפני כשנתיים, מתישהו ב2012, שלחתי שאלה לסולן של להקה שאני מאוד אוהב אם הוא יהיה מוכן להתראיין לאתר חדש שפתחתי. אני אפילו זוכר שבשאלה עשיתי סוג של "גמגום" אינטרנטי,'תשמע זה יכול להיות מגניב, אתר חדש, עושה מוזיקה כבדה כמו מטאליסט, טוב נו גם כבדה וגם קלה אבל אולי אם אתה רוצה….'. הייתי כבר מוכן ל'תשמע..','אולי בעתיד..', או לראות seen ולא לקבל תגובה ולנסות לשכנע את עצמי שהבן עסוק אין לו זמן לזה. התגובה הייתה ואני מצטט 'נשמע מעולה, אני אשמח'.
שאווטר מיוזיק באמת נפתח כחודש-חודשיים לפני אבל אני באמת רואה את הריאיון הזה כמה שבאמת הפך אותנו לאתר. אני זוכר שאפילו ביקשתי ממנו 'תשמע אני מראיין מתחיל אז בבקשה אל תרצח אותי' (להפתעתי הוא לא).
שנתיים עברו מאז והנה גם אנחנו התקדמנו מאז וגם פריי פור נוט'ינג הספיקו להוציא עצמאית אלבום שלישי. אז באמת לא ראיתי וגם לא חיפשתי סיבה אחת טובה למה לא לשלוח שוב פעם הודעה בפייסבוק כשאני מצליח "לגמגם" פחות למר יותם 'דיפיילר' אבני. בריאיון דיברנו על טיסות לחלל, אלבום שלישי, הסמינרים האלה של בית ספר של סמים ואלכוהול ,האירוח של פאביו ליאונה והאירוח שדיפיילר מאוד רוצה שיקרה, עוגיות, היציאה מחברת התקליטים וגם קצת קצת על האלבום הבא של הלהקה..

(מרואיין-יותם Defiler אבני)
(מראיין- מתן SHOUTER יניב)

הי דיפיילר,
תספר לי מה קורה אתכם בימים אלו?

אז אנחנו טסנו לחלל (חח צוחק).
הוצאנו אלבום שלישי, וככה גם הצטרפו לרשימה הקצרה של להקות מטאל ישראליות שהגיעו לאלבום שלישי. את האלבום הזה החלטנו להוציא בחינם באינטרנט אחרי הניסיונות שעשינו עם חברות התלקיטים בחול, גם קצת בארץ אבל בעיקר בחול. אחרי שהוצאנו את האלבומים שלנו בתשלום אנחנו הבנו שלדרוש כסף על האלבום זה לא משהו שעוזר לנו אלא רק מונע מהמאזינים לגלות עוד שירים. אז אמרנו בואו נחתוך וניתן לאנשים לשמוע את המוזיקה.
אנחנו יודעים שמוזיקה זה משהו שאנחנו לא לוקחים בתור קריירה, אנחנו עושים את זה מפני שאנחנו אוהבים לעשות את זה אז אין טעם מבחינתנו לקחת כסף על מה שאנחנו אוהבים.

defiler1

"אלבום שיאתגר אותו בתור מאזינים וגם בתור נגנים" – יותם 'דיפיילר אבני צולם ע"י אסף רם

בוא נדבר קצת על איך לא האלבום החדש, מה דעתך עליו?

איזה אלבום זוועה זה (חח צוחק).
אני חושב שאיפשהו זה נקודת האמצע בין כל הדברים שעשינו בקריירה שלנו. לקחנו את הכבדות של
All Against Good & Evil והמלודיה מאלבום הבכורה והחלטנו להרחיב את רוחב הסאונד שלנו. האלבום היה תהליך, ואני יודע שזה נשמע פלצני כי כל להקה אומרת את זה (חח צחוק).
אבל זו לא חוכמה, כי לפי דעתי כל להקה צריכה לעבור תהליך ביצירת אלבום ולהיות גאה באלבום החדש שלה.
באלבום הזה, אנחנו רצינו לעשות אלבום מטאל שאנחנו נאהב ונוכל להתגאות בו, אלבום שיאתגר אותו בתור מאזינים וגם בתור נגנים. זה גם האלבום הראשון שעשינו לבד, בלי חברת תקליטים, פשוט ארבעתנו. טוב התחלנו בו כחמישה אבל סיימנו כרביעייה. לפני ההקלטות הצטרף אלינו חן פוגל שגרם לפריי פור נוט'ינג להשתפר ולגדול וגם מאוד תרם לסאונד של האלבום, אבל עם זאת הוא לא היה בראש של להיות בלהקה והיה בצומת דרכים בחיים שלו. אז זה היה המכחול שארבעתנו יצרנו ליצירת האלבום הזה.
בניגוד ל
Against All Good & Evil ובדומה לViolence Divine לא ניגנו כל הזמן בחדר חזרות עד שהגענו לשירים אלא הגענו להקלטות ועשינו גרסאות של פרה פרוד קשיין.
אבל להבדיל מ
Violence Divide וAll Against Good & Evil, אנחנו עשינו את התוצר הזה בעצמנו ,ללא מפיק או חברת תקליטים, ואנחנו מאוד מרוצים כי אני חושב שהוא מאוד עובד.

אתה כנראה כבר לא זוכר אבל בריאיון שעשינו לפני שנתיים כששאלתי אותך מה העביר אתכם בAll Against Good & Evil להיות עם זיקה גדולה יותר דת' מטאל אתה אמרת שטל בככר הוא זה שהציע ריפים וסולואים שמגיעים מדת' מטאל מוחלט.
אז עברו שנתיים אחרי כן, טל בככר כבר לא בלהקה ובאלבום החדש יש עוד יותר זיקה לדת' מטאל, למה לדעתך הפעם?

את האמת שאני לא חושב ככה, אני חושב שהוא מתפרס על מגוון של דברים.
תמיד היינו דת' מלודי, אפשר להגיד גם פרוגרסיב או ט'כניקל דת' אבל אנחנו תמיד הולכים במשעול של המוזיקה.
מה שאני כן חושב הוא שטל העביר אותנו לכיוונים מאוד גרוביים, מאוד אודסקול, מטאל מסורתי של שנות ה80 וזה התבטא בהמון שירים באלבום.
אני לא חושב שיש לנו משהו שהתקרב לזה כי עדיין רצינו לשלב הרבה גוונים באלבום.
יש לנו לדוגמא את
Wolves In Wolves Clothing שהוא מאוד כבד ומאוד דת' מטאל ועדיין יש בו גם כלי של צ'מבלו שזה משהו שלא מאפיין דת' מטאל מסורתי.
אנחנו מאוד אוהבים לשבור מוסכמות וזה גם לא שאנחנו עושים את הדברים האלה בכוונה, אנחנו פשוט נותנים למוזיקה לזרום.

באלבום הזה לקחתם בבלדה הראשונה שלכם גם בפעם הראשונה אי פעם סולן אורח בשיר מקורי..

..את האמת זה לא מדויק, זו כן הבלדה הראשונה שלנו בכלל אבל ג'ייקוב הנסן,שהפיק לנו את האלבום הראשון, מתארח באחד השירים. האומנם הוא היה המפיק יותר ולאחרונה הוא פחות שר אבל הוא כן התארח.
מה שכן זו באמת פעם ראשונה שלקחנו בלדה עם סולן בסגנון אחר כי הרגשנו שרצינו לשבור שגירה. והחלטנו לעשות את הבלדה שבמקום שתהיה אינסטרומנטלית
אני גם לא יכול להגיד שאני מעריץ של רפסודי אבל זה ממש סוג של סגירת מעגל עבורי. אני זוכר ששמעתי אותם לראשונה בכיתה יא' כשהייתי באחד הסמינרים האלה של בית ספר של הסמים ואלכוהול, היית אולי באחד מאלה? אלה באכסניות, עוד עושים אותם.

(חח צוחק) בדיוק שנה שעברה.

כן אז אני זוכר איך בערב כזה ישבתי שם עם כל החברים ששמעו מטאל שם ושמענו את השירים של רפסודי. אז האירוח שלו היה סגירת מעגל עבורי.

אתה חושב שאירוח של זמר מבחוץ זה משהו שאתם עוד תעשו שוב?

defiler2

"אם יש דברים שאנחנו לא יכולים לבצע, אז מבחינת האגו אין לנו בעיות לקרוא למישהו שיותר מבין ויותר יכול לבצע את הדבר הזה"- יותם 'דיפיילר' אבני צולם ע"י Roee Rawitz

כן, אנחנו בהחלט נעשה את זה.
תמיד אנחנו רוצים להכניס עוד ועוד אלמנטים למוזיקה ולשירים שלנו.
אנחנו מבינים את היכולות שלנו, ונכון שאנחנו מוזיקאים בסדר גמור אבל מעבר לכך אנחנו מוכנים להסתכן ואם יש דברים שאנחנו לא יכולים לבצע, אז מבחינת האגו אין לנו בעיות לקרוא למישהו שיותר מבין ויותר יכול לבצע את הדבר הזה.
אני יכול להגיד שאנחנו כבר גם עובדים על האלבום הרביעי…

רגע, מה?!

כן אנחנו עובדים על אלבום רביעי, הספקנו להקליט כבר כמה דברים חדשים שאנחנו ממש ממש מרוצים מהם. אנחנו מאוד רוצים שהוא יהיה מלא בהרבה אורחים מיוחדים.
הקלטנו גם לאחרונה שיר שיהיה בהפתעה שתצא מחוץ לאלבום וייצא לאוסף ישראלי שאסור לי לדבר עליו, אבל אנחנו מתכננים שבאלבום נעשה הרבה יותר אורחים.

את מי אתם הכי רוצים לארח בשירים?

שאלה מצוינת.
האיש הראשון שפנינו אליו בשביל להתארח אצלנו באלבום זה מתיו בארלו מ
Iced Earth לשעבר. עכשיו יש להם את סטו בלוק שהוא סולן מדהים אבל אני גדלתי על הקול של מתיו אז מאוד רצינו אותו. אירוח כזה זה גם משהו שהוא אף פעם בכל הקריירה שלו אז זה יכול היה להיות מאוד מיוחד. אבל לצערנו הוא לא ענה לנו לאימיילים או לפייסבוק אז זה לא יצא.

זהו מעכשיו אני מבטיח שאני לא שומע אייסד ארף ל5 השעות הבאות.
(*- כן, הריאיון התבצע לפני השינה)

באמת באסה, אבל בכל מקרה פנינו להרבה אנשים מהגדולים במטאל. פנינו לדרים ת'יאטר ולכל מיני זמרי קלין מדהימים שיוכלו להתארח. חלקם לא חזרו אלינו וחלקם חזרו אלינו עם תשובה שלילית. אחר כך ניסינו את מזלנו עם פביו, שלחנו לו בקשה ולשם שינוי הוא הסכים והקליט באולפנים שלו.
אבל אם יכולתי הייתי לוקח עם מתיו, אבל סך הכול החלום זה להביא את ג'יימס הטפילד.

"אין שום דבר שימנע מאיתנו לגלות עוד דברים" - יותם דיפיילר אבני צולם ע"י גיא פירסט קרדיט למגזין Metalist

"אין שום דבר שימנע מאיתנו לגלות עוד דברים" – יותם דיפיילר אבני
צולם ע"י גיא פירסט קרדיט למגזין Metalist

טוב אם אנחנו כבר מדברים על האירוח של פביו ליאון, רציתי לשאול אותך איך הגיע המצב שבו אתם להקת דת' מטאל מגיעים ליצירת בלדת פאוור מטאל עם אחד הסולנים המפורסמים ביותר בז'אנר?

  • אנחנו לא להקת דת' הקלאסי אנחנו לא אט דה גייטס.
    אין לנו בעיות לשבור גבולות ומוסכמות מוזיקליים ועכשיו כשאין לנו חברת תקליטים על הראש, אין שום דבר שימנע מאיתנו לגלות עוד דברים. אז כמו שאמרתי אנחנו שלחנו לו מייל והוא התעניין, הוא שמע את השיר, אהב, הקליט ויצא מדהים.
  • ברגע שתבין שבסך הכול הוא בן אדם שאוהב מטאל אז אתה תבין שאפשר לפנות אליו. נכון שהוא היה בקמלוט ואנגרה ורפסודי, אבל בסך הכול הוא בן אדם שזו האהבה שלו, לשיר. ברגע שאתה רואה שזה בן אדם שאוהב לשיר ואוהב מטאל, אתה מבין שאין לך מה לפסיד מלפנות אליו.

אגב תן לי לפרגן קצת לכם, הרעיון הזה יצר את אחד השירים הטובים שלכם אי פעם,לדעתי.

גם אני חושב שזה יצא מאוד מיוחד. אגב, אנחנו לא רואים את זה כבלדת פאוור אבל אנחנו יותר רואים את זה בתור בלדה.

בדומה לאלבום הקודם, גם באלבום הזה שחררתם אי-פי קטן לפני היציאה של האלבום, אתה חושב ששחרור אי-פי לפני אלבום עומדת להיות מסורת חדשה אצלכם?

לא נראה לי, אבל אני לא יודע.
הלוואי וכן, אבל ממה שאני רואה זו לא מסורת משתלמת. סך הכול זה מתאבן, מנה ראשונה לקראת האלבום הקרב. אנחנו שחררנו את הא לשמור על הגחלת בזמן שאנחנו מתעסקים במאבקים עם חברות התקליטים.
אז אנחנו נותנים לאנשים קצת טעימות מהאלבום הבא.
עכשיו המצב שונה כי פיטרנו בעצם את חברת התקליטים. חברת התקליטים בעצם לא הרשו לנו לשחרר חינם את האלבום אבל כן רצו שנעבוד בלוח זמנים קצר וצפוף וכל זה כשהתקציב שלהם הוא תקציב שאין לו תגמול ומבחינתנו הם עשו ממש שוד.
כל החברת תקליטים מדפיסה אלבום ומוכרת אותו כי אנשים קונים את האלבום ומזה הם יוכלו לממן עוד אלבום.
ככה יצא שאנחנו מכרנו 4000 עותקים מ
All Against Good &Evil ואנחנו לא יודעים לאן הכסף הלך.
אנחנו הגענו לשם בתור להקה צעירה שצריכה את זה אבל הם פשוט התעלמו מאיתנו. אז החלטנו שאם
אנחנו מאה חמישים שנה חיים בקונסצזה של אומנים שחיים תחת חברת תקליטים או איזה גוף גדול שלא משנה אם זה כוכב נולד או כל סוג של ריאליטי שימציאו.
אנחנו יוצאים במצב שאומן כבר לא מתעסק במוזיקה אלא יותר באיך למכור אותה.
החלטנו שנמאס לנו למכור את המוזיקה שלנו. אז אמרנו למה לא, בואו וקחו את האלבום בחינם.
רוב האלבומים מגיעים גם ככה להורדות פירטיות אז אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליכם.

הדבר שתופס אצלכם לאחרונה מקום מאוד חזק זה הנושא של קאברים שעשיתם לאחרונה למטאליקה,לu2,לדת' ולפני כמה שנים גם לAlphaville. איך אתם בוחרים בלהקה איזה קאבר להקליט?

זה הולך ככה- או שיניב אומר בוא נעשה את זה או שאני מגיע ומנסה לשכנע 'נו יאללה,בבקשה ,בוא נעשה את זה, תנו לזה צ'אנס'.
זה או ישר אצל יניב או שנים אצלי (חח צוחק).
לדוגמא, את
Big In Japan יניב הציע ואני הצעתי את הקאבר לu2 באותו הזמן וכמו שאתה מבין u2 יצא רק לאחרונה וBig In Japan לפני כמה שנים (חח צוחק).
אבל כן קשה לנו בלהקה לבחור קאברים.
עבדנו גם על קאברים ביסטי בויז ופיטר גבריאל ואפילו ניסינו ל
(אתר שאווטר מיוזיק מתנצל בפניי קוראיו אבל לא הצלחנו בשיט לקלוט את השם של הזמר שאליו דיפיילר התכוון, הבנו שזה זמר פופ שכתב שיר בשם Somebody that I used to know) אבל לא הצלחנו.
אבל עכשיו אנחנו עלינו על דרך המלך בנושא בחירת הקאברים.
לדוגמא, את הקאבר לדת' שנמצא באלבום היה קל לבחור כי זו להקה שהכי השפיעה עלינו. עם זאת, עשינו לו הרבה שינויים ושינינו אותו מהשיר המקורי.
אנחנו גם באמת מתלבטים אם לעשות אי-פי של קאברים בתור קדימון לאלבום הרביעי.
אבל לעשות קאבר זה בעייתי מבחינה משפטית כי צריך שזה יהיה בסדר מבחינה משפטית מבחינת האומן עצמו, או יותר נכון מבחינת חברת התקליטים.
לדת' לא נראה לי היה איכפת בדיוק אם נעשה קאבר אבל לרואדראנר רקורדס כן היה.

"אנחנו חייבים לתת קצת משהו לישראל, אבל אולי מתישהו נקפוץ להופיע שם" - יותם דיפיילר אבני צולם ע"י קרדיט למגזין Metalist

"אנחנו חייבים לתת קצת משהו לישראל, אבל אולי מתישהו נקפוץ להופיע שם" – יותם דיפיילר אבני
צולם ע"י גיא פירסט קרדיט למגזין Metalist

עכשיו תן לי להבין, הקלטתם אלבום בכורה בדנמרק, אלבום שני בפולין. אבל מה קרה שפתאום הלכתם על מדינת העולם השלישי ענייה כמו ישראל?

תשמע המשפחות שלנו באו משם, אנחנו חייבים לתת קצת משהו לישראל, אבל אולי מתישהו נקפוץ להופיע שם (חח צוחק).

כן כן בדיוק מה שאיירון מיידן וסליפנוט אמרו פעם.

(חח צוחק).
את האמת שהסיבה היא שסוף סוף יש לנו את הכלים. רצינו מזמן לעשות אלבום בארץ, גם את
All Against Good & Evil
את האמת שאני זוכר בדיוק את השיחה שניהלנו אני ויפתח בדנמרק. אני זוכר שאכלנו בדיוק עוגיות ,טוב יותר נכון אני אכלתי(חח צוחק), ויפתח אמר שהוא רוצה את האלבום הבא להקליט בארץ. אבל בכל מקרה אנחנו הקלטנו שם.
זו הייתה המטרה שלנו לעשות משהו בארץ ובאלבום הזה עשינו את זה.

באמת משהו שהסקתי משמיעת האלבום זה מאוד שהוא מאוד יוצא דופן לשני האלבומים הקודמים, כלומר אתם עברתם שם מדת' כבד וקיצוני למטאל יותר מלודי, מאירוח של סולן פאוור מטאל לקאבר לדת', מה לדעתך הוא הדבר שהכי יוצא דופן באלבום הזה מהאלבומים הקודמים?

אני חושב שמה שסך הכול הוא מרגיש הכי שלנו, הכי אלבום של פריי פור נוט'ינג.
סך הכול כל האלבומים הם שלנו אבל כאן לא התערבה לנו חברת תקליטים וכל החלטה שהייתה נעשתה על ידי ארבעתנו.
פריי פור נוט'ינג זו יחידה של כמה נגנים שמנסים למצוא את עצמנו ואני חושב שמה שמייחד את האלבום הוא שסוף סוף אנחנו מצאנו את זה.
גם אם זה לא התוצר הכי גדול שיש זו פריי פור נוט'ינג.
אני חושב שזה הדבר הכי יוצא דופן באלבום שהוא כל כולו פריי פור נוט'ינג

"תמיד צריך לחיות בקטע שהשיא שלך יקרה בהמשך" - יותם 'דיפיילר' אבני צולם ע"י אלכסנדרה Redcup זאבי

"תמיד צריך לחיות בקטע שהשיא שלך יקרה בהמשך" – יותם 'דיפיילר' אבני
צולם ע"י אלכסנדרה Redcup זאבי

סך הכול בלי קשר לפריי פור נוט'ינג, אתה בעצמך עבדת בלא מעט פרויקטים ולא מעט להקות, מה הפרויקט שאתה הכי מתגאה בו?

ואו זה ממש קשה לי לבחור.
יש לי 2 תשובות, לא רגע, 3 תשובות.
כל אומן באשר הוא חייב לחיות בידיעה שהשיר הכי טוב שלו עדיין לא נכתב או שהביצוע הכי טוב שלו עדיין לא בוצע. תמיד צריך לחיות בקטע שהשיא שלך יקרה בהמשך.
אומן שרק מנסה לשחזר את השיא שלו זה אומן ששורף את עצמו אומנים שהולכים עם האמת שלהם כי זה מה שקובע.
פעם שנאתי את זה שאומנים משנים את הסגנון שלהם אבל היום כאומן אני מבין שלפעמים נמאס לך בטח לנגן שוב ושוב את אותו הדבר.
השני, לבחור זה התלבטות כי אם אתחרט אז הלך עליי
השלישי, יש 3 דברים שאני גאה בהם:
הביצועים ב
The Reasoning הם הכי טובים ומבחינת פריי פור נוטינג זו הפסגה שלי  נכון לעכשיו. אני גם חושב שזה משהו שנפתור את זה באלבום הרביעי אני כי אני רוצה לעשות דברים שאף פעם לא עשינו וכנראה שהביצועים שם יהיו מסובכים יותר.
אבל יש עוד 2 דברים שאני לא רואה את עצמי בפריי פור נוטינג אם הם לא היו מתקיימים.
Abed, הלהקה שגדלתי איתה וגדלה אותי והאי פי שלנו שאומנם לא הייתי נוכח בכתיבה שלו ממש אבל הוא היה מאוד מאוד גאוני לדעתי. אני חושב שמתן ברקוביץ' כתב מוזיקה גאונית ולדעתי את אחד הדברים הכי טובים שאי פעם נכתבו.
והיצירה הנוספת היא הטקסט שכתבתי לReign Of The Architect, שהפך לסיפור והיצירה הזו כיצירה שלמה ככותב זה הבפסגה שלי באופן כללי.

לפני השאלה האחרונה אני רציתי אישית ובשם כל האתר להודות לך, ולא על הריאיון, ולא על השירים האדירים של פריי, אני רוצה להודות לך על כל התמיכה שנתת לנו עוד מלפני שנתיים כשהיינו בסך הכול בלוג ואני הייתי עוד כתב גרוע(לא שזה השתנה אבל שיהיה) ואין ספק שאתה מאוד מאוד עזרת לנו להפוך באמת לאתר.
אז באמת אני וכל שאווטר מיוזיק מודים ומצדיעים לך על זה והריאיון הזה הוא גם סוג של סגירת מעגל עבורי.

בכיף, אני גם מאוד שמחתי לקחת בזה חלק.

כמו שאתה גם בטח יודע, השאלה האחרונה שלנו היא- האם יש לך מסר למעריצים?

(חח צוחק)
קודם כל, אני לא מאמין במילה הזו 'מעריצים' אז אני יותר רוצה לתת מסר למאזינים… טוב יותר נכון קוראים במקרה הזה.
מאזינים\קוראים יקרים, תדעו לכם שהאזנה וקריאה זה דרך לקבל אומנות.
אנשים שקוראים טקסטים או אנשים שמאזינים למוזיקה.
אבל זה לא מעריצים, אני ממש לא מכיר בקונספט הזה.
אני מאמין שכל העניין עם הערצה, זה הכול בראש.

(לא לשכוח) דברים ברשת:

The Devil's Words-
https://www.youtube.com/watch?v=QSUzwXq7rMw

My Final Relapse (סתם כי בא לנו)-
http://www.youtube.com/watch?v=0OJAH0480eM

Chekhov's Gun –
http://www.youtube.com/watch?v=axWxcA65jaI

האתר הרשמי (דרכו אפשר להוריד את האלבומים)-
http://www.preyfornothing.com/

עמוד הלהקה בפייסבוק-
http://www.facebook.com/preyfornothing?fref=ts

הריאיון מלפני שנתיים (בשם הנוסטלגיה)-
https://shoutermusic.wordpress.com/2012/11/09/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%99/

האלבום החדש המלא של הלהקה-

מודעות פרסומת
קטגוריות: ראיונות וכתבות | תגים: , , , , | תגובה אחת

ניווט ברשומות

מחשבה אחת על “"הערצה זה הכול בראש" – ראיון עם יותם "דפיילר" אבני מPrey For Nothing

  1. פינגבק: "טרף שלא קל לעיכול" – The Reasoning של Prey For Nothing סיקור אלבום | Shouter Music

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: