"אפשר לעשות מטאל בעברית" – ריאיון עם ניק מילר מסטלה מאריס

NickMillerOpenסטלה מאריס זה שם שכבר לא צריך להציג אותו. מחלוצות המטאל בארצנו וגם ללא ספק מהלהקות המשפיעות והמצליחות ביותר בארץ. הרבה יותר מאשר עוד להקת ניינטיז, הם הצליחו להשפיע על 3 דורות של מוזיקאים ואומנים והיד עוד נטועה לדור רביעי.
אני אישית דוגמה קטנה לכך, גדלתי למעשה כשהמשפחה שמה טייפ עם  המוזיקה של סטלה מאריס ובמיוחד 'שימי נר על החלון' על עדן החלון (האירוניה מובנת). שמעתי אותם בהיותי ילד שלא מתמצא כל כך במוזיקה, לא ידעתי אפילו מה זה מטאל, אבל ידעתי שאני אוהב את השיר הזה, ולכן השיר הזה המשיך להתנגן לו בבית גם ללא עזרה מהמשפחה .
לא מזמן שמעתי שניק מילר, מקים ומלחין השירים של הלהקה, הוציא אלבום סולו אינסטרומנטלי. אלבום זה הוא למעשה אלבום ש20 שנה תוכנן לצאת אבל יצא רשמית בשנה שעברה.
אז כמעט 14 שנים מאז ששמעתי את צלילי הגיטרה של הלהקה, הזמנו את ניק מילר לריאיון על אלבום הסולו שלו והעבודה עליו, העבר והעתיד של סטלה מאריס, על איך עושים רוק ומטאל בעברית, ההשפעה של הלהקה, מופע האיחוד האחרון וכמובן גם קצת הצדעה ללהקה.

(מרואיין- ניק מילר)
(מראיין- מתן Shouter יניב)

שלום ניק,
תספר לי מה קורה אתך בימים אלו?

בכללי אני מופיע עם האלבום החדש שלי שהוצאתי לפני שנה, זה אלבום שאני הקלטתי בחול עם כריס טסנגרידס ואני משתדל כמה שיותר להופיע אתו.
במקביל אני גם מלמד בפנימיית אהבה בקריות שזה מנהל לנוער בסיכון, ושם אני 12 שנה עובד עם נוער על מוזיקה וגם עובד אתם. תוך כדי אני גם מקליט, כותב ומפיק, אתה יודע אני כל הזמן ככה סביב המוזיקה.

שנה שעברה באמת שחררת את אלבום הסולו הראשון שלך, תספר לי מה דעתך עליו?

אני מאוד אוהב אותו, בלי להישמע שוויצר.

"בשביל זה עושים מוזיקה" - ניק מילר

"בשביל זה עושים מוזיקה" – ניק מילר

זה בסדר אתה יכול להיות שוויצר כמה שאתה רוצה, אנחנו מעודדים את זה הרבה (חח צוחק).

(חח צוחק) אני לא שוויצר אבל אני מאוד אהבתי אותו ואת דרך העבודה שלו. מההתחלה ועד להקלטה ,את כל השלבים האלו, ועד שאתה מגיע להופיע עם זה ורואה איך אנשים מגיבים לאלבום. בעצם, בשביל זה עושים מוזיקה.

חוץ מהעניין שהוא אלבום אינסטרומנטלי, מנקודת המבט שלך, מה היה ההבדל בין תהליך הכתיבה וההפקה לאלבום הזה לבין אלבום של סטלה מאריס?

תשמע קודם כל זה האלבום שלי ועשיתי כל מה שאני רוצה זה פלוס (חח צוחק). פלוס שני זה שאני חשבתי לעשות תקליט כבר משהו כמו 20 שנה. בהתחלה חשבתי לשים את השירים האלו בלהקה אבל בסוף הבנתי שבמקום שאני אתן לזמר לשיר את השיר אז נתתי לגיטרה לשיר.
הוא לא אלבום מסובך של אקרובטים זה שירים רק במקום זמר יש גיטרה. כמובן שיש גם 2 שירים עם מייק פרילנד, זמר אנגלי שהמפיק מוזיקלי הביא אותו בעצם לשיר אחד אבל הוא נדלק על זה והחלטנו לעשות עוד שיר.

בעתיד, עלינו לצפות לעוד אלבומי סולו שלך?

אני לא יודע, אני בעצמי חושב שכן ורוצה אבל זה תלוי בעוד גורמים. אני בשמחה הייתי עושה עוד אלבום אבל בינתיים אני יותר משקיע באלבום הזה. במקביל אני ממשיך לעבוד, אני כותב עוד דברים חדשים. אני כן חושב שיהיה אבל זה לוקח זמן, האלבום הזה גם לקח 20 שנה.

כמעט מאז שסטלה מאריס הוקמו לא?.

כן מאז שהיינו בסטלה מאריס ב94. כריס, המפיק האנגלי שעבד איתנו על 'השער נפתח' המליץ לי שיום אחד נעשה אלבום סולו.
ישבנו וניגנו קטעים, אבל זה לקח הרבה זמן בגלל כל מיני גורמים וגם אני חשבתי אם כן לעשות או לא לעשות.

"כל הזמן אתה לומד" - ניק מילר

"כל הזמן אתה לומד" – ניק מילר

איך אתה חושב שהעבודה והניסיון הענק שצברת בסטלה מאריס השפיע על האלבום הזה?

תשמע בסטלה מאריס היה יותר קל, היינו בחברה תקליטים ואלבום בהד ארצי, יותר קל גם כשכולם כותבים ביחד, כאן הייתי לבד. אבל ההופעות והעבודה באולפן עם סטלה עזרו, וחוץ מזה עבדתי עם הרבה אומנים וזה נותן הרבה פרטיקה. כל הזמן אתה לומד וחושב ומה לעשות ומה לא לעשות אז ברור שזה נתן הרבה, במיוחד בקטע מקצועי בהפקה.

שאלה קצת דומה, לפי דעתך העבודה שעשית באלבום הזה תשפיע מוזיקלית על סטלה מאריס בעתיד?

אני תמיד נשאר אותו הדבר, אז אני לא חושב שזה ישפיע.
גם כשאני עם סטלה מאריס יש עוד השפעות של חברי הלהקה, זה מביא סגנון מיוחד של כולנו שכולנו כותבים ביחד. כשעשיתי את האלבום הזה זה היה אני לבד ועשיתי סקיצות ועוד סקיצות, אבל מבחינתי אני לא אחד שמשנה סגנון. זה לא שמחר אני אנגן סגנון אחר כי הוא יהיה באופנה, אני עדיין אשאר בקטע של אולד סקול, אני תמיד הולך עם הלב.
אני מאמין במה שאני מנגן, ואני לא מאמין שנוכל לעשות משהו אחר רק בגלל שהוא באופנה, אפילו לא בסגנון של רוק שיש בו מלא סגנונות חדשים שהתפתחו. אני נשאר במה שאני אוהב, אני הולך עם ההרגשה ותמיד תמיד יוצר את מה שאני מחובר אליו.
עדיין זה לא שאני מנותק ושומע רק את זה. אני שומע גם פיוז,בלוז, מפרוגרסיב ואפילו פופ אבל בסוף אני הולך עם הלב.

אם מדברים כבר על סטלה מאריס. האלבום האחרון שהוצאתם היה לראשונה כולו באנגלית, רציתי לדעת מה גרם לכם לראשונה לעשות את זה?

כמו שאמרתי אני הייתי בקשר עם כריס, המפיק האנגלי, הרבה זמן. אגב, גם כשניגשנו לאלבום האלבום הזה הוא שאל אותי לגבי אלבום סולו, ובעצם כל פעם שאנחנו נפגשנו הוא שאל אותי.
זה מאוד תלוי בחברה שאתה עובד אתה. דרור לוקץ שהגיע אלינו באלבום היה זמר מטאל, אז עבדנו איתו והחלטנו שזה נשמע לנו הרבה יותר טוב באנגלית וזה גם יצא לנו אחד האלבום הכי כבדים שלנו.

"הכול תלוי באווירה שנוצרת תוך כדי" - ניק מילר

"הכול תלוי באווירה שנוצרת תוך כדי" – ניק מילר

אתה חושב שאתם תעשו עוד אלבומים כאלה?

אני באמת לא יודע. שוב, זה תלוי בהרבה דברים.
אם בעתיד פבלו ירצה לחזור אז זה עדיין יהיה רוק אבל אני לא מאמין שהוא יהיה כבד כל כך. זה פשוט תלוי עם מי אנחנו נעשה.
לא כולנו יודעים מה יהיה, אנחנו מגנים ורואים איזו אווירה נוצרת.
את האלבום השלישי לדוגמה אני הפקתי עם פימה הקלידן שלנו והוא היה ממש רוק מלודי וקל ולא היה דברים כבדים, ככה זה גם היה עם מני בגר.
אם היינו עושים אלבום עם פבלו זה נשמע היה כמו באלבומים הראשונים, אולי היינו מתחדשים מבחינת הסאונד אבל הסגנון היה נשאר אותו הסגנון.
זה הכול תלוי באווירה שנוצרת תוך כדי.

אם כבר מדברים על העתיד, יש לך משהו לספר על שירים חדשים של הלהקה?

יש שירים שאני כותב ושומר לסטלה מאריס, ובטח יש לחברה גם דברים שכתבו. אבל רק כשאנחנו נפגשים יש את הסגנון ואת האווירה שאנחנו רוצים ליצור, אז אני לא יכול לומר מה יהיה. רק כשאנחנו עושים חזרות אז אומרים יאללה ומתחילים לעשות את האלבום, אבל אתה לא יכול לקבוע מראש, זה מתחיל מחדר חזרות ועד המיקס האחרון.

לפני כשנתיים היה לכם מופע איחוד של חברי ההרכב המקוריים, איך היה בשבילך להתאחד עם אותם אנשים שלא ניגנת איתם כבר 20 שנה?

כן עבר הרבה זמן מ94 אז זה היה כיף גדול לחזור לנגן אתם.
אנחנו כן בקשר כל הזמן אבל לא יצא לנו להיפגש ולנגן. זה היה מאוד מרגש לחזור אחרי 20 שנה ולנגן ביחד, נפגשנו והיה מאוד כיף.

"הכול תלוי באווירה שנוצרת תוך כדי" - ניק מילר

"הכול תלוי באווירה שנוצרת תוך כדי" – ניק מילר

אגב אני יודע שהרבה שואלים אותך אז לא אשאל אותך אם יהיה איחוד (חח צוחק).

(חח צוחק) אתה יכול לשאול וכן שואלים הרבה אבל באמת אני לא יכול לומר כן או לא.
אני הייתי מאוד רוצה לנגן בהרכב המקורי וגם עושה רושם שכולם רוצים אבל אף אחד לא בטוח. אנחנו כן מדברים על זה אבל זה דיבורים ודיבורים, אבל אני מאמין בעשייה לא בדיבורים. מה שכן לכולם יש חשק ונראה מה יהיה.

בתור אומן שכאן הרבה מאוד זמן והשפיע על המוני אומנים, יש לך עצה לדור המוזיקה של היום?

החברה הצעירים יודעים מה לעשות, אז ההמלצה היא בעיקר לנגן ולהאמין במה שהם עושים ולא להישבר. זה מאוד קשה להיות מוזיקאי והיום זה פחות אפשרי, אני מכיר הרבה שעזבו את המוזיקה.
זה רק מי שממש רוצה אז שימשיך לנגן וליצר. הכי קשה זה להחזיק מעמד גם כשאתה פחות מצליח.
אין קיצורי דרך בקיצור, זה יוכל לקחת קצת זמן ולקחת המון, אבל הכי חשוב זה לאהבו את מה שאתה עושה. מוזיקה זה מחלה כזאת, מי שאוהב אז אני מאמין שהוא יצליח

תתקן אותי אם אני טועה אבל אתם משהו כמו 20-22 שנים עובדים.

משנת 90, אבל רק 92 החתימו אותנו רק אחרי שנתיים. אבל לפני כן הייתי בלהקה שלא רצו להחתים אותנו כי אנחנו עשינו מוזיקה באנגלית. רק כשפבלו הגיע החלטנו לעשות מוזיקה בעברית כי זה יותר התאים.

בעצם אתם הייתם מהחלוצים לא רק הז'אנר אלא בכלל של התרבות של הרוק הכבד בארץ, תספר לי כשהקמתם את הלהקה חשבת שתגיעו לרמת הצלחה והשפעה שמגיעה עד לדור של היום?

לא חשבתי, חשבתי לנגן ולהופיע וזהו. אם זה קרה אני רק שמח מזה.
תראה היו גם להקות בסגנון הזה, היו את סיילם ואורפנד לנד אבל אף אחת מהן לא היו עשתה את הסגנון בעברית כי בטבעי שלהם זה תמיד באנגלית. בהתחלה באורניום עשינו גם מוזיקה באנגלית אבל לקח לנו 7-8 שנים להבין שאם אנחנו מנגנים בארץ אז אנחנו צריכים לשיר בעברית. אפשר גם לשיר באנגלית אבל צריך לקחת את זה לכיוון של חול, אחרת זה כמו שאני אגיע להגיע לרוסיה ולשיר במולדבית או להגיע באנגליה ולשיר בסינית (חח צוחק) זה לא יעבוד.
אז שרנו בעברית כי זה היה נשמע טוב וגם הוכחנו שאפשר לעשות מטאל בעברית.

ניק, אני רוצה בשמי ובשם כל האתר להצדיע לך וללהקה המצוינת שלך, לסטלה מאריס, על 22 שנות עבודה שגם אני וגם הרבה אחרים גדלו עליה.

תודה רבה לך על הריאיון, מאוד שמחתי להתארח כאן, ותודה על שהתעניינת בנו. דרך אגב אם אתה תצטרך תמונה לריאיון..

רגע רגע שכחנו את השאלה האחרונה וההכי חשובה.

אה אוקי.

אצלנו באתר זה כמעט תמיד בעצם שאלה אם יש לאומן מסר למעריצים. אבל רק רציתי לציין, לפני הריאיון אני סיפרתי לאימא וסבתא שלי שאני מראיין אותך והם רצו שאני אדגיש שגם הן חלק מהמעריצים.

(חח צוחק) תודה תודה רבה.

אז יש לך איזהו שהוא מסר למעריצים?

פעם כשאנחנו הופענו, היו גם צעירים וגם מבוגרים שהגיעו להופעות וגם עכשיו. היינו רואים את כולם ואפילו יותר וזה היה נחמד.
אז המסר למעריצים הוא שימשיכו לאהבו אותנו ולבוא להופעות ואנחנו אוהבים אותם את כולם. 

(לא לשכוח) קישורים:

My Memories (ניק מילר)-

שימי נר על החלון(סטלה מאריס)-

זיכרונות(סטלה מאריס-

עמוד הלהקה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/StellaMarisband/info

 

קטגוריות: ראיונות וכתבות | תגים: , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: