"הדבר הכי אדיר" – דאונלואד פסטיבל דאונלואד חלק ג'

(צילום ע"י קובי Oggi סאס)
(סיקור ע"י מתן Shouter יניב)
כשאני עדיין סחוט מעייפות מלינקין פארק ומהיום השני, קמתי ליום השלישי ולצערי האחרון של דאונלואד. זה לא היה קל, הרגליים חצי שבורות, גב תפוס ואחרי כל המסיבות המטורפות של דאונלואד אז גם שינה של כשעה בערך, אבל בסופו של דבר הצלחתי להזיז את עצמי ליום השלישי שהיה מלא בהפתעות.

דבר שאני מאוד אוהב בדאונלואד זה הקטע שאתה כחובב מוזיקה רועשת יכול ליהנות מכל העולמות ובערך לכל במה יש סגנון משלה. לאוהבי המוזיקה היותר חדשה יש את הבמה המרכזית, לאוהבי האולדסקול ושנות ה80-90 יש את בימת הZippo, למטאליסטים הביאו חלק מוואקן לבימת הPeppsi, לאוהדי ארדקור של הפאנק והקור(וכשאני אומר הארדקור פאנק וקור אני לא מדבר על אסקינג אלכסנדריה) יש את בימת הRed Bull ולמי שרוצה להירגע יש את בימת הJagermeister Acostic (שזו אגב לא במה אקוסטית), אבל ביום השלישי של הפסטיבל כל הז'אנרים של הבמות מתערבבות ותמצאו גם ספולטורה וסאבאטון באותה במה עם We Came As Romans, או את אירוסמית' עם אלטר ברידג'.

היום השלישי היה ,מבחינתי לפחות, יום שמלא בקור,מטאל ואירוסמית'. בשבילי קודם כל היום השלישי הוא היום של 2 להקות אדירות שלא קיבלו מקום מכובד ,וחבל, ואלו The Used וSkillet. היה ביום הזה גם קצת נציגות שוודית מצד Avatar וכמובן Sabaton. היה קצת "אולדסקול" עם הופעה של בחור אנונימי בשם פיל אנסלמו,שעל ההפתעות שלו נדבר בהמשך, וכמה חברים שלו מבלאק סאבת' וPissing Razors וכמובן רקס בראון מפנטרה שהקימו להקה מצוינת בשם Kill Devil Hill. היה גם קצת את הקור של השנים האחרונות כמו We Come As Romance וEmmure לצד קור יותר כמו Trivium וSuicide Silence .

אז ביום השלישי התברר שהאוכל כולו חוסל והיה כבר מספיק מהמסעדות של המתחם המרכזי, לכן היה צריך לעלות למתחם הVillage. הVilage זה בעצם מקום שגודלו כגודל כרמיאל,העיר שלי, וכולו מרגיש כמו שילוב בין החנות UFO ,דוכנים שאתם רואים בטיילת או בפסטיבל המחולות בכרמיאל(לא ללכת לשם!!!) , סופרמרקט(שנמצא באוהל) ולונה פארק(ולונה פארק עם מתקני ענק) שמשמיע ברקע לימפ ביזקיט וסליפנוט.דרך אגב מסע הקניות הסתיים בקניית 2 בננות, מגזיני Metal Hammer וKreng שבועיים,מים(הרבה הרבה מים), שאר האוכל נקנה כרגיל במסעדות.

Avatar // Download 2014"כישרון עולה משוודיה" – Avatar

השוודים חיכו לנו על בימת הZippo לפתיחת היום השלישי(בבמה הזו לפחות). הלהקה הזו לאחרונה,למרות שהיא פעילה כבר 15 שנה, מעסיקה מעריצים רבים שחיים מחוץ לשוודיה ,ואפילו קצת מישראל, זה באמת היה ברור שמפיקי דאונלואד ירצו מאוד את הלהקה הזו בפסטיבל שלהם הם עלו עם הלבוש הספק מפחיד, ספק פירטי,ספק ליצני,ספק מימי הביניים. למרות שמבחינת תחפושות הם צריכים קצת לקחת שיעור מכמה להקות בלאק גרמניות, Avatar מראים לכל האנגלים בקהל כמה למה שוודיה ידועה כל כך בהיותה מדינה שמוציאה להקות כל כך מוכשרות.

ג'והנס אקרסטורם ,שהתאפר כמו ליצן מסרט אימה, מתנהג כמו בן אדם נחמד ומנומס כשהו מחייך אלינו עם האודם השחור שלו ומודה לקהל כמו בריטי ג'נטלמן, ועדיין כאשר אתה עם התחפושת כמו זו כל זה נשמע ונראה מצמרר כמו סרט אימה (המטרה שלו הושגה). הם סוגרים את הסט עםSmells Like A Freak Show שבמהלכו אקרסטורם התיישב על הבמה ורקד כמשוגע.
Avatar היא להקה שוודית(ובמהלך כל ההופעה היא מציינת זאת) שלמרות שמבחינה מוזיקלית היא שונה מהלהקות המוכרות כמו אין פליימס או סאבטון(ששובכו ע"י הלהקה וגם יופיעו בהמשך), עדיין כל מעריץ של הלהקות האלו יראה דמיון באנרגיות ובאווירה שהלהקה מציגה על הבמה לבין ההופעות של הלהקות הקלאסיות יותר.
Avatar היא כישרון עולה משוודיה ואני בהחלט חושב שנשמע מהם עוד הרבה.

קטע מההופעה-

download3 skillet"אני מצפה ללהקה שעושה הרבה מעבר" – Skillet

עבורי יש הרבה שוני בין כל הלהקות של היום הזה לבין Skillet, בכל זאת מדובר באמת בלהקה שגדלתי עליה וששמעתי אותה מכיתה ו', להקה שאני לא יכול להסביר כמה שרציתי לראות אותה במשך המון המון זמן. אולי מלבד The Used זו באמת עבורי המופע המרכזי ביום הזה.
התייצבתי בשורה הראשונה רגע אחרי שקניתי חולצה שלהם, בעוד שעל הבמה הלהקה עולה לאט לאט לצלילי אחד השירים הגדולים שנוצרו בעשור הקודם שזה Hero.

הם עוברים גם לשיר היחיד בהופעה מהאלבום החדש שזה Sick Of It. זה משהו שהרבה להקות מדאונלואד צריכים ללמוד מהם, כי בזמן המשפיל שהוקצה להם(25 דקות?!) הלקה מופיעה עם השירים שהקהל הכי ירצה לשמוע, גם אם רובם מהאלבום האגדי Awake.
את ליבו של הקהל ,שרובו הכיר להיט או שניים, הלהקה באמת כבשה, אבל בתור אחד ששמע ביוטיוב מיליון הופעות שהשאירו אותי עם הלסת ברצפה באמת ציפיתי ללהקה לקצת יותר השקעה.

כן שמענו נהום קטן של ג'ון קופר, אבל מה קרה ללהקה שהתנפלה על הקהל, הלהקה שלא הפסיקה לזוז,לקפץ ולהסתכל על הקהל כאילו זה קורבן שהם עומדים לרצוח. כנראה שהלהקה לא באמת התכוננה להופעה גדולה כשהיא משובצת בבוקר וכמות הקהל תפס אותם כל כך בהפתעה שגרם לבלבולים וטעויות קטנות בHero. כמו שאמרתי זו הייתה הופעה טובה שסיפקה את הקהל. אבל כשאני שומע סקילט אני ישר חושב על חיות ההופעות שראיתי במחשב כל כך הרבה זמן. אני לא מצפה ללהקה שרק עושה את שלה והולכת, אני מצפה ללהקה שעושה הרבה מעבר לכך וקצת חבל.

ההופעה-

Download3 Kill devil hill"כל אחד רצה להביט במו עיניו בנגנים האגדיים" -Kill Devil Hill

כן כן חצי איחוד של פנטרה כבר מגיע לזה.
נכון אני די בטוח שלא שמעתם על הלהקה הזו עד עכשיו, ולמען האמת גם אני. מה שכן כולם כבר יודעים מי אלה Pissing Razor , בלאק סאבת',לד זפלין Danzig,דיו, שכל מי שבלהקה או היה חבר בלהקות האלו או עבד ביחד איתם או היה ויני אפיס(דיו,סאבת',מקים הלהקה המדובר והיחיד עד היום שעזב אותה). כן ויש להם גם בסיסט אנונימי, מישהו בשם רקס בראון שהיה בלהקה ממש קטנה בשם פנטרה, סתם מישהו שבמהלך כל ההופעה כל העיניים היו נעוצים בו.

בלי קשר למנצח של הלהקה- רקס בראון, מדובר באמת בלהקת מטאל לא רעה בכלל של האייטיז-ניינטיז שמנגנת שירים לפי הספר, אין בכלל משהו חדש ומיוחד בלהקה הזו אבל על אם שירים טובים, על זה אין ויכוח. למרות שאם להיות פייר, השירים של הלהקה לא עניינו אף אחד בקהל, כל אחד רצה להביט במו עיניו בנגנים האגדיים שהיו על הבמה.

אבל בוא נספר על מה שבאמת היה הקטע המעניין בהופעה הזו. דוואי בראג (שהוא אולי לא אגדה כמו שאר הנגנים אבל סולן לא רע) שואל את הקהל מי כאן אוהב פנטרה, הקהל צווח למשמע השם ובעוד שמר בראון מסמיק לו הלהקה עוברת לאחד השירים הקשוחים והטובים ביותר של הלהקה המדוברת וזהו Mouth For War. אני לא מספיק לחזור מהפוגו הקצת מביך(לשיר של פנטרה) שהתחולל והנה עומד מולי ,עם קרחת,קעקועים על הקרחת,קצת קרס וזקן גדול ועבה, הסולן הכי גאוני בעולם המטאל שנודע בשם פיל אנסלמו.

כאשר הבן אדם עלה לבמה ישר אפשר להבין למה פנטרה זו להקת המטאל השנייה הכי טובה בעולם(אחרי מגהדת',לא יעזור), יש משהו בו ובבראון שאין לשאר הלהקות וגם לא יהיה, משהו שגם 15 שנה אחרי פנטרה נשאר בהם.
אנסלמו מחבק את בראון,האדם היחיד מפנטרה שהוא לא שונא אותו שנאת מוות, מפרגן לKill Devil Hill ובעיקר עושה את מה שכנראה יהיה הדבר שהכי קרוב לאיחוד של פנטרה שנחזה בו.
אבל חכו חכו, יש עוד מהצמד הזה בהמשך היום.

קטע מההופעה (כן זה הקטע הזה)-

Download3 romans"חבורת נינג'ות" – We Came As Romans

כשאני עדיין המום מההפתעה שאנסלמו וKill Devil Hill תמנו לנו, התכוננו על הבמה להקה צעירה הרבה יותר.
אמרתי את זה גם בסיקור ההופעה של Bury Tomorrow וזה נכון גם לגבי הלהקה הזו, יש הרבה להקות בפסטיבל הזה שאם לא הייתי יודע שאני אראה אותם בהופעה חיה הייתי שומע שיר אחד וכנראה עובר הלאה. גם בלהקה הזו צריך לדפדף בשירים ולהקשיב להם בסובלנות רבה בשביל להבין את הלהקה.

יש ללהקה הזו באמת שירים יוצאים מן הכלל לצד שירים שהם הרבה פחות טובים. אבל בהופעה של הלהקה הזו, אף אחד לא נשאר אדיש, פוגו מטורף של הקהל, הופעה אנרגטית וקופצנית מצד הלהקה שגורמת לכולם ליהנות גם בשירים הפחות טובים שלה. למרות שסולן הקלין של הלהקה ,קייל פוון, התעסק הרבה יותר בלהיראות מסורק טוב למצלמה, דייב סטפן ,סולן הסקרימינג, תצ'יפר אותנו כשהוא לא הפסיק לקפוץ ולצווח לקהל להזיז את את עצמו. אני אגיד אפילו יותר, בשחרור שלו ובתקשורת עם הקהל הוא מזכיר לי קצת את קורי טיילור בתחילת דרכו.
בשורה התחתונה, אם לא מחשיבים את קייל פוון, We Came As Romans הם חבורת נינג'ות על הבמה והופעה מצוינת לכל חובבי הז'אנר.

קטע מההופעה-


"למעריצים גדולים בלבד" -Emmure

מעבר חלק ללהקת מטאלקור מודרנית נוספת. אני אגיד את האמת, שמעתי את הלהקה הזו בדומה לWe Came As Romans וBury Tomorrow,בסובלנות, ועדיין השירים שלה פשוט גרמו לי לרצות לישון קצת. בניגוד להרבה להקות קור מוכשרות שהופיעו בפסטיבל הזה, השירים מאוד חזרו על אותו הדבר ומיצו את עצמם כשירים כבר על הדקה הראשונה.

להופעה של הלהקה הלכתי בתקווה שכמו בשירים הפחות טובים של We Came As Romans, הלהקה תצליח להתגבר על המכשול ולגרום לי ליהנות מההופעה. אבל תקוות שווא, ההופעה הייתה סבבה לגמרי למעריצים בלבד, אבל עדיין הלקה לא הצליחה להתגבר על החומר שלה. הלהקה עשתה בדיוק את מה שלהקות גדולות ממנה עשו רק בצורה קצת פחות טובה. אבל עדיין מעריצים של הלהקה ,שלא יבינו על למה אני מתלונן בכלל, מאוד ייהנו מההופעה הכיפית שמציגים Emmure, אבל עבור כאלו,כמוני, שלא יאהבו את החומר שלהם, אני ממליץ למצוא להקה אחרת.

קטע מההופעה-

Download3 Sepultura"גם אחרי 30 שנה, ספולטורה עדיין להקת הדת' הטובה בפסטיבל הזה"- Sepultura

באמת היססתי כמה שווה ללכת להופעה הזו. ספולטורה זו באמת הייתה להקה אגדית ואני רואה אותה באמת כאחת מהחלוצות של הדת' מטאל. אבל עדיין להגיד ספולטורה בלי מקס קאוולרה ואחיו איגור זה כמו להגיד מגהדת' בלי דייב מאסטיין. אבל עדיין שמתי את הדעות לגבי הליין אפ ,שרחוק שנות אור מלהיות ספולטורה המקורית וקרוב יותר להיות הרכב מחווה, כי בכל זאת כל להקה שלוקחת את האמרקאלט לסיבוב הופעות זו להקה שצריך לפרגן לה.

הלהקה עולה עם The Vatican, מהאלבום האחרון. על ההתחלה שהלהקה עולה עם שיר פחות מוכר וטוב, אני מבין שטעיתי. אני מבין שסך הכול ההרכב החדש (למרות שאני מדבר על הופעות בלבד, לא על החומר) לא נופל מספולטורה המקורית.
הקהל מתחיל בפוגו קצת עלוב, שהלהיב משום מה את ספולטורה. הלהקה העכשווית לא עוצרת ועושה הופעת מטאל שהיא לא קשוחה מדי וגם לא זורמת מדי, הופעה שראויה לענקית הדת' הזו. משהו שמאוד בולט בחברי הלהקה היא האהבה שלהם לחומר הישן ,כנראה שזה יתרון קטן בעניין שהם לא כתבו אותו ויותר שמעו אותו נון סטופ.

דריק גרין ,שאי אפשר להסביר כמה הוא השתפר מאז ההופעה הגרועה שלו בסאו פאולו, אומר לקהל "לשיר הבא אני רוצה שכולכם תאבדו את ראש המחורבן שלכם", בעוד הקהל צווח לו הוא מוסיף "אונו, דוס טרס.." ופורץ בשיר שהוא לא רק הטוב ביותר שלהם, אלא אחד משירי הדת' מטאל הטובים ביותר שנכתבו אי פעם וזה Roots Bloody Roots. בשיר הזה אף אחד לא נשאר אדיש ונפרץ לו פוגו שקצת יותר הולם את ספולטורה.
בקיצור, גם בלי האחים קאוולרה, גם אחרי 30 שנה, ספולטורה עדיין להקת הדת' הטובה ביותר בברזיל ובפסטיבל הזה.

קטע מההופעה-

אז קודם כל תודה רבה לכל מי שחשב שזה מצחיק לשים להקה סופר מוכרת כמו Black Stone Cherry ,שמביאה 15 אלף איש לפחות, בבמת הPepsi ,שתכולתה בערך אלף איש, כך שמי שלא הגיע בהופעה שלפני חייב לחכות בחוץ ואולי לראות קצת מהשיער של מי שקופץ מקדימה ולא לשמוע כלום. כשיצאתי קצת מאוכזב, החלטתי להתעודד אצל הופעה אחרת של הלהקה השבדית השנייה בפסטיבל הלא היא סאבאטון, שהם גם אולי הלהקה עם האנשים הכי נחמדים בעולם.

Sabaton"עוד פעם את סאבאטון" – Sabaton

סאבאטון הם להקה שאני מאוד התחלתי לשמוע לאחרונה,למרות שאני לא מעריץ גדול של פאוור מטאל. למרות שפספסתי אותם בישראל, אני עדיין חושב שהם להקה מצוינת ועם קצת דיבור איתם לפני ההופעה, מסתבר שהם גם אנשים מגניבים מאוד.

כמו שציינתי כבר בהופעה של Avatar, להופעות המטאל השוודיות יש כוח ואווירה מסוימת שהיא מכנה משותף שאי אפשר להגיד על כל הלהקות האמריקאיות או על הגרמניות. הם פותחים עם Ghost Division וסט ליסט שאם יורשה לי לומר- עלוב,מאכזב וכמעט חסר להיטים (מה לעזאזל קרה לCounterstrike?!).
אבל סאבאטון מוכיחים שהם ממש לא חייבים להיטים בשביל לשבור את המקום.
ג'ואקים צועק לקהל "Show me your fits warriors", הקהל כאחד מרים אגרוף אל השמיים.

התקשורת של סאבאטון עם הקהל והדרך שבה הלהקה מלהיבה אותם היא פשוט מעוררת השראה, אני לא חושב שיש הרבה להקות שיכולות לדבר עם הקהל ככה.  ההופעות זה משהו מאוד אפי, משהו מאוד תיאטרלי וכיפי, הם יצרו לעצמם איזה שהוא סגנון די ייחודי של סאונד שגם מלווה הופעה שלהם.
אז עשיתי פיצוי קטן לפספוס שלהם בישראל, ועדיין אני מחכה שיחליטו להביא עוד פעם את סאבאטון.

קטע מההופעה-

Phil anselmo"אותו הילד המופרע" – Philip Anselmo & The Illegal's

נכון נכון עוד חצי-איחוד של פנטרה, אני כבר מגיע לזה!
אנסלמו עולה לבמה עם זקנו האצום וקרחת אצומה עוד יותר ומכריז שעברו 20 שנה מאז שהוא הופיע לראשונה בפארק דונינגטון (כן מעניין עם מי) ולכן הם עומדים לעשות סט מיוחד לפסטיבל. כמובן כשאנסלמו מבטיח הוא גם מקיים וזה Hellbound, אחד השירים הטובים הטובים של Reinventing The Steel ואחד הפחות מוערכים של פנטרה. הוא ממשיך לקצת שירים של הלהקה החדשה שלו וגם לעוד קצת שירים פחות מוערכים של פנטרה כמו Death Rattle וגם Hollow (שקצת יותר מוכר).
למרות שהוא כבר לא מקפץ, אנסלמו נשאר אותו אנסלמו, עדיין קורא לקהל קודם 'בני זונות' ו'דפוקים בשכל', עדיין שופך בקבוקי בירה לכיוון הקהל וגם לכיוון הלהקה שלו.

אבל שיא ההופעה היה כמובן כאשר פיל אמר שוב שיש להם הרבה דברים מיוחדים בשביל ההופעה הזו והציג את רקס בראון שעלה שוב פעם לבמה לעוד חצי-איחוד של פנטרה(שזה כנראה הדבר הכי קרוב לאיחוד אמיתי) והפעם לעוד שיר מעולה Vulgar שזה A New Level. אי אפשר שלא להרגיש את האנרגיות שמציגים השניים, אפשר להבין למה הם הקימו את אחת הלהקות הכי טובות בעולם. פוגו ענקי משתולל למראה החצי-איחוד הקצר ונראה שאנסלמו מאושר מהמראה. הם מסיימים את הביצוע ואנסלמו ובראון מתחבקים ועושים פוזה קצרה למצלמות. רקס נפרד מאנסלמו ומהלהקה שלו ובזמן הזה אני מסתכל וחושב אם רק היה אפשר עוד 2 יותר מזה, אבל כנראה שאף אחד מהאחים אבוט(בטח לא דיימבאג ז"ל) לא ירצה איחוד בזמן הקרוב.

לסיכום, מ2003 קרו הרבה דברים, ממשלות הוחלפו, לינקין פארק שינו ז'אנרים, אבל גם בלי פנטרה, אנסלמו נשאר אותו הילד המופרע שאוהב כשהקהל משתגע לו.

קטע מההופעה (לא זה לא New Level, סתאם)-

Download3 Steel"כשאני הולך להופעת רוק אני מחפש להקה שתשבור לי את הצוואר" – Steel Panther

אז הסתבר שהיה לי חלון זמן קצר לפני Sucide Silence אז חשבתי להעביר אותו מול הבמה המרכזית שכל כך התגעגעתי אליה (שעם כל הכבוד היא לא כמו המשנית) עם קצת אוכל,קצת שתייה,קצת מנוחה וקצת Steel Panther.

הלהקה עולה על הבמה המרכזית לקול תשואותיהן של מעריצות ותיקות בנות 50 חסרות חולצה (נכון, המראה לא מגניב כמו שזה נשמע). ניכר בהופעה של Panther זה שהם משקיעים מאוד בכמה הקהל ישמח. הם מביאים חשפניות ומספרים סיפורים מצחיקים ובדיחות גסות לקהל,סוג של סטנדאפ אפילו. יש אנשים שזה סבבה להם והם נהנים מזה, אבל אני אישית חושב שאם אתה מחפש סטנדאפ אז לך למופע סטנדאפ, אם אתה מחפש חשפניות אז לך למופע במועדון חשפנות, אבל כשאני הולך להופעת רוק אני מחפש שהלהקה תשבור לי את הצוואר. הלהקה המדוברת הייתה יכולה לקבל ממני 10\10 על מופע סטנדאפ או ארגון פסטיבל חשפנות אופן אייר, אבל כהופעה בפסטיבל רוק ומטאל לא ממש מצאתי בהם משהו מעניין.

קטע מההופעה(אתר שאווטר מיוזיק לא אחראיים על כל קטע עירום שמשותף באתר, גם במקרה של הטרדה מינית של סבות או פאפיה)-

בימת הPepsi הייתה הפתעה לא כזו נעימה דווקא. אחרי 2 הבמות המרכזיות והמדהימות, מגיעה אליך במה שתהיה נחמדה למקום אנדרגראונדי נחמד, לא לפסטיבל מכובד  כמו דאונלואד. אני מבין את הקטע של האוהל שמטרתו היא לחסום את כל רעשי הבמות המרכזיות, אבל באמת למה לשים אותו כל כך קטן ואת האנשים שלא מצליחים להידחס(אני בהופעה של Black Stone Cherry) לזרוק עד שלא יוכלו לראות את הלהקה.
הסאונד במקום היה גם כן הורס אוזניים וממש לא ידידותי לבריאות.
כנראה שזה מה שקורה כשסומכים על התקציב של פפסי כשקוקה קולה מרוקנת אותו גם ככה.

Sucide"אין כבר סיבה לראות את הלהקה בלייב" – Suicide Silence

למרות שמגיעות להם שתי סטירות על שהם קוראים לעצמם Suicide Silence ללא מנהיג הלהקה וזה שבלעדיו הם לא היו שווים יריקה- מיטץ' לוקר, עדיין אני מאוד אוהב את הלהקה הזו. אבל קודם כל אני רוצה להבהיר משהו, לקרוא ללהקה הזו Suicide Silence זה כמו להגיד שגאנז אנד רוזס עדיין בחיים, אבל אני לא אומר את זה כדבר רע בהכרח. מי שמתייחס ללהקה הזו כהלהקה הקודמת יצפה לאכזבה אבל מי שיתייחס אליהם כלהקה חדשה לגמרי שעושה דברים שונים לגמרי מהלהקה של מיטץ' לוקר יצפה לשמוע להקת דת'קור עם נגיעות חזקות של דת' בראשותו של סולן מטאל (ולא קור!) מעולה בשם הרנן הרמידה.

בימת הPeppsi מתמלאת לה בקוריסטים שלבושים כמעט כולם בחולצות Suicide Silence ירוקות או אדומות(ורק אני עם חולצת The Used) .הלהקה עולה לבמה עם השיר Unanswered. ישר על ההתחלה אפשר להבין כמה שהקהל אוהב את הלהקה ההיא ולא מבסוט מהתוספת הדת' מטאל של הרמידה. אני אישית מאוד מחבב את השירה של הרמידה ועל הקלטה הוא נשמע מעולה ונותן רענון ללהיטים של הלהקה, אבל על הבמה הוא מנסה להיות קשוח, קשוח מדי, ובקושי לזוז. חברי הלהקה האחרים עושים מדי פעם עם הראש אבל לא מצליחים להוציא את עצמם מהבוץ.

הלהקה ירדה אחרי סט קצר (7 שירים בערך), ואף אחד לא התלונן על סט קצר או על שלא נוגן הלהיט הטוב ביותר של הלהקה,You Live Only Once. קשה לראות להקה כל כך טובה נופלת בהופעה חיה שזה דווקא הדבר שהיא התפרסמה בו. מבחינת חומר אולי הם יצליחו, אבל מבחינת ההופעה שלהם ללא מיטץ' לוקר, אין כבר סיבה לראות את הלהקה בלייב.

חלק מההופעה-

Download3 The Used"כובשים את כל המקום"- The Used

אני באמת ממש אבל ממש הייתי רוצה להחמיר עם הלהקה הזו. הייתי רוצה לספר לכם על סט ליסט הזוי לחלוטין, הייתי רוצה להתלונן על סאונד שעושה את הגאגרין לעילוי, הייתי רוצה לספר על הצרידות של ברט מקרקן שקצת מנעה ממנו לצרוח. אבל, כאשר רביעיית הגאונים האלו עולים כל הבעיות שציינתי כרגע לא מעניינות. יש משהו בלהקה הזו שכאשר היא עולה על הבמה היא מביאה איתה איזה רוח שאתה ממש לא רואה בכל הופעה. ההופעה הקודמת שראיתי שלהם הייתה לפני כחודשיים-שלושה ,הסט ליסט והרבה דברים לא השתנו בכלל, ועדיין לא הייתי מוכן לגמרי להפצצת ההופעה שלהם.

כמו בהופעה הקודמת הם פוצחים קודם כל בCry האדיר וכפי שאמרתי ישר כשדן וויטסיידס נראה אוחז במקלות התופים האווירה משתנה ונכנס בה משהו אחר, מין אדרנלין\התרגשות משהו בלתי מוסבר.
דה יוזד לא מפחדים לעשות את השיר בניגוד מוחלט למה ששמענו באלבום ולזרום עם כל מה שלקהל ולהופעה יש להציע. הם לא מפחדים לתת לקהל לשיר חלקים שלמים בשיר, בין אם הוא שר וקופץ ובין אם הוא ישן, זה לא מעניין אותם, הם זורמים.

הם עוברים לListening, השיר עם אחד הפזמונים הכי מקפיצים בעולם, שבו מקרקן מוכיח רשמית לכל מי שנמצא בבימת הפפסי שהם נמצאים בהופעה של דה יוזד כשהוא מבקש מכולם (כן..התרגיל של סליפנוט) לשבת לרגע וכולנו קופצים כאשר כל הלהקה קופצת כמשוגעת כשברט צווח "I'm no listening! I'm not listening!".
אחרי כן מגיע אחד הלהיטים- The Taste Of Ink וכמו שהוזכר, דה יוזד לא מתביישים לתת לקהל לשיר בעצמו כמעט את כל השיר.

"אל תתביישו להפוך להכי משוגעים שאתם רק יכולים, תאמינו לי אף אחד לא ישפוט אתכם כאן",אומר מקרקן וגורם לכל הקהל שנדחס בבימת הPeppsi לקפוץ עד לתקרת האוהל בשיר הסופר כיפי Pretty Handsome Awkward,שבמהלכו ג'ף הווארד פצח בסולו גיטרה אדיר לקראת סוף השיר.

ההופעה ,לצערי הרב, מגיעה לסיומה כששוב פעם ההבטחה היא שהשיר הבא הוא השיר הכי טוב בעולם ואין לי שמץ של מושג אם הכוונה היא לSmells Like Teen Spirit שנוגן מהאינטרו שלו בלבד או Box Of Sharped שנוגן במלואו .בכל מקרה ביצוע מרשים לשיר שעבר בסיומו לקטע שסגר את ההופעה שזה ה'Fuck You I won't do what you told me' מתוך Killing In The Name.
דה יוזד מודים לקהל ויורדים מההופעה אחרי שהם יודעים שהם כבשו את כל המקום, וגם אחרי הופעה שנייה יש לי טעם של עוד.

קטע מההופעה-

Downloaad3 Trivium"בקושי טעות אחת" – Trivium

כשדה יוזד קצת החזירו לי את השליטה ברגליים (שלא נשארה הרבה זמן), הספקתי לרוץ ולהגיע בדיוק לקראת סוף השיר Built To Fall.
טריוויום יודעים בדיוק מה הקהל שלהם רוצה ולא מפחדים לתת לו הופעה שלא משעממת לרגע. בניגוד ללהקות לייב מצוינות גם כן כמו We Came As Romans, ההופעה שלהם היא יותר בוגרת והניסיון של הלהקה מורגש ובזה הם קצת מזכירים לי הופעה של מטאליקה. הביצועים שלהם מקצועיים, ללא שום מקום לטעויות והם נותנים לקהל לשמוע בדיוק את השירים שהם אוהבים (שזה אגב בניגוד מוחלט לThe Used).

בדומה מאוד לסליפנוט של עד 2005, טריוויום(ואני מדבר על כל הלהקה) נוהגים לדבר עם הקהל כאילו מדובר בחברים שלהם שהם נפגשים איתם כל יום וקוראים להם "אחים שלי'.
למי שעדיין לא הספיק את הסולן הזה, מדובר באחד הסולנים הכי מוכשרים שיצאו בעשורים האחרונים. הוא מצליח בקלות לנגן בגיטרה כאילו היא חלק מהגוף שלו, לצווח כאילו אין מחר כאשר בשנייה לאחר מכן הוא פוצח בקטעי שירה מלודית מאתגרים ועל הדרך הוא גם לא יכול שלא לשכוח להלהיב את הקהל פעם אחר פעם, בעיקר בזכות לשונו שהוא מוציא כל רגע לקהל(קיס מישהו?).

הם מנגנים סט ארוך ומעולה, כשהוא מלא בשירים מעולים כמו Throes Of Perdition, A Gunshot To The Head, כמובן שגם Dying In Your Arms ולהפתעתי גם Black האדיר.
מאט היף קורא לקהל "אם אתם יוצאים מההופעה של טריוויום כשאתם עדיין יכולים לדבר או לזוז, יש לכם בעיות חמורות ואני מציע לכם לבדוק את זה" וגורם לכל הקהל להרים אגרופים בDown From The Sky, שאחריו הלהקה יורדת להדרן.

הם עולים שוב לבמה, לצלילי האינטרו Capsizing the sea שמוביל לשיר הטוב ביותר של טריוויום שזה השיר הגאוני In Waves, וכאן אני לפתע מזהה טעות קטנה, קצת כניסה מאוחרת של הגיטרות בתחילת השיר ועדיין מדובר הטעות היחידה שזיהיתי בכל ההופעה הזו.
הופעה של טריוויום זו הופעה מהפנטת שנגמרת מהר הרבה יותר מהצפוי. אינטראקציה מצוינת עם הקהל וביצועים מצוינים שכמו שאמרנו עם בקושי טעות אחת.
אז לסיכום, סגירה מצוינת לחלק הרועש בפסטיבל.

קטע מההופעה-

Download3 Aerosmith"בן 66 ועדיין בועט כמו בן 18" – Aerosmith

כשטריוויום סיימו התלבטתי אם ללכת או לא כי בכל זאת העייפות, אבל פתחתי את הכיסא הנייד וישבתי עם קולה קטנה. אירוסמית' היו כבר באמצע הסט כשהם מנסים לאחוז בכל הכוח בקהל שלא ילך (חצי מהקהל שהיה בלינקין פארק בערך היה בחוץ, זה מה שקורה כשיש לימודים יום אחרי). אבל כאשר הם  עם I Don’t Want To Miss, אחד השירים הטובים של סוף שנות ה90 והשיר הטוב ביותר שלהם לדעתי, הקהל הפסיק לרגע את העזיבה והאריזה וכולם שרו ביחד עם סטיבן טיילור את השיר.

איפה שהוא כשהלהקה נגנה את Walk This Way זרקתי את הקולה ורצתי הישר לקדמת הבמה. למרות שהוא לא בן 18, סטיבן טיילור יודע בדיוק מה קהל צעיר וחסר ניסיון שכמונו רוצה וזה בגלל שפעם הוא היה אחד מהם. הוא לא מפסיק לקפוץ ולהשתגע וגם לקפוץ על פסנתר שמפיץ עשן בלהיט Dream On, ואי אפשר לשכוח את העובדה שהבן אדם בן 66 ועדיין בועט כמו בן 18.
אחרי סט של כשעתיים, החברה הצעירים יורדים מהבמה ומבשרים את סופו של הפסטיבל

קטע מתוך ההופעה-

האירוע הגדול של היום– כן, פתחתי עוד קטגוריה בגלל שהדבר הבא לא נכנס כמקום הופעה שלמה שהיא הכי טובה אבל בהחלט כהדבר הכי אדיר שקרה היום. זה כמובן האיחוד בין פיל אנסלמו ורקס בראון וכמעריץ גדול של פנטרה אני לא יכול שלא להתרגש מזה יותר מכל דבר.

במקום השלישי..- בלה בלה בלה אין את מקס קלוורה, בלה בלה בלה הם לא מה שהם היו כבר, אבל Sepultura עדיין חיים ועדיין בועטים.

במקום השני..- הם שובבים, הם מטורפים, ואל הקהל הם הכי טוב מתחברים, אלה כמובן Trivium.

במקום הראשון..- אין כאן שום תחרות, The Used הם ההדליינרים של היום הזה, מבחינתי.

לסיכום היום הזה, אם חשבתי שאני גמור ביום השני, אז היום השלישי חיסל את המעט שהיה לי. המון הפתעות היו ביום הזה, הרבה להקות אגדיות שהבטחתי לעצמי שאני אראה ואכן לבסוף ראיתי.
לסיכום, אני לא בדיוק הייתי בכל הפסטיבלים ביקום, אבל עדיין אני יכול להגיד שדאונלואד הוא הדבר הכי אדיר בעולם.
בקיצור לצערי נגמר הפסטיבל, בינתיים אני זזתי לסגור את היום עם מסיבת אוזניות אדירה והראשונה של רוק ומטאל שיש לה גם די ג'יי אדיר עם שם מגניב (DjSlipinPark).
כאן שאווטר בדאונלואד פסטיבל.
רות פאקינג סוף.

Crowd3

קטגוריות: הופעות | תגים: , , , , , , , , , , , , , , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: