״הגראול הכי מצמרר עוד מהאייטיז״ – Tibi Et Igni של Vader סקירת אלבום

Vader-Tibi-Et-Igni(סקירה ע"י מיכאל Sabbot גרנות)
הלהקה שקמה אז איפשהו ב83׳ ונשארה פה לתת בראש ולעמוד על במות, ואחרי 10 אלבומי מופת ונסיון אדיר מוציאים ויידר את אלבומם ה11, אחת מהלהקות הדת׳ מטאל האהובות עליי ואם לא – ה.
בעיקר בזכות השירה המצוינת והעמוקה של פיטר שעיצבה את הסאונד של ויידר עוד מהדמואים הראשונים עכשיו נדרשתי לסקר אלבום וידעתי שזאת הבחירה שלי, מעריץ מושבע של הלהקה הזאת שנים הסולן האהוב עליי נמצא שם, סטוקר שלהם כבר שנים רבות.

השיר הראשון באלבום נקרא go to hell, שיר שמתחיל בריף שקצת הזכיר לי את peace of time של אתאיסט או את האלבום הראשון, וצליליו נכנס ג׳יימס סטיוארט בבלאסט תופים רצחני שגורם לך להתחיל לשבור ת׳ראש מרוב שזה מהיר, מראה את האגרסיביות שכבר באה מתחילת האלבום מה שמאוד אופייני לפתיחת האלבומים של vader.
השיר השני, שהוא כנראה גם השיר המהיר באלבום נקראה where Angels wheep מדבר על מלחמות בלתי פוסקות בין רשע לטוב, בין גן עדן לגיהנום ובין דתות, עוד ליריקה מעולה שנכתבה ע״י Harry שאפשר לייחס לכל דבר בחיים.
השיר השלישי באלבום הוא armada on fire .לאחר סולו גיטרה מדהים וקצר, פתאום בא קטע איטי וכבד ביותר שמכניס אותך לפשוט מוד של לפרק עצמות השירה של פיטר משתלבת כל כך מעולה עם הריפים ונותן פשוט דת׳ מטאל מעולה, כששמעתי את זה שמחתי לדעת שיש להקות ישנות שעדיין לא הפסיקו ולא יפסיקו לתת בראש במלוא העוצמה.
בשיר הרביעי באלבום שנקרא triumph of fire יש פתיחה ממש כיפית עם ריף מושלם של ספיידר ודאבל בס שיודע להיכנס בול בזמן המתאים, ההרמוניה בין ההרכב מפתיעה בכל אלבום, ובזה הם הצליחו לעשות זאת שוב. ללא ספק השיר שהכי אהבתי באלבום. הסולואים של ספיידר בכל שיר הם קצרים ולעניין ובשיר הזה בעיקר.
בשיר החמישי שנקרא hexenkessel יש פתיחה של קלידים מלווה בתופים שנשמעת כמו פתיחת שיר Viking metal משהו מאוד חדשני לויידר, עד שפתאום יש ריף שממש הזכיר את המוקדמים של Nile שמכניס לשיר את ההרמוניות שיש בלהקה הזאת, אך השיר קצת חזר על עצמו ברוב הזמן לדעתי.
אני חושב שהשיר worms of eden מתאר בצורה הכי טובה שאפשר את כל האלבום הזה ב3 וחצי דקות של שיר דת׳ מטאל מעולה, כל הריפים המעולים והמעברים החדים בינהם, התיפוף הפשוט יוצא מן הכלל, הליריקה המדהימה, פשוט קלאסיקה מתוך אלבום. שיר ענק.
הפתיחה של eye of the abyss, השיר השביעי באלבום מתחילה מאוד שקטה ורגועה, עם תוספות של כינורות וקישוטים, עד שאחרי 2 דקות כאלה מגיע ריף פשוט מכסח מלווה בסולו גיטרה ודאבל בס שבא והולך ומכניס את השיר לאווירה ששונה משאר השירים באלבום, אפשר לשמוע בצורה מצוינת את השיפור והחידושים שעושים ויידר בכל אלבום ואלבום.
את האלמנטים הת׳ראשיים באלבום אפשר למצוא בשיר light reaper, שמחזיר אותי קצת לאלבומם הראשון the ultimate incantation ובצורה ההכי טובה שאפשר.
השיר העשירי והאחרון באלבום נקרא the end, עם כמה מעברי תופים משוגעים של ג׳יימס לתוך ריף שפשוט נותן לי להרגיש מי אלה ויידר של ספיידר אתה נשאב לשיר, פיטר מדבר בתחילת השיר ומאט אותו, ולאחר מכן הגראול המטורף שהוא נותן מביא fill לשיר כשהוא צועק is this the end now?
השיר כולו איטי ומרגש קצת מזכיר את at the gates. שיר מצוין.
לסיכום אגיד שאפשר לראות את השינויים וההבדלים בכל דבר באלבום שזה כולל את הריפים, הסאונד הסולואים וכל דבר חוץ מהשירה הנהדרת של פיטר שאותה אסור לשנות, להקה שיודעת להביא משהו טוב יותר בכל אלבום, ללא ספק אחת מלהקות הדת׳ מטאל האהובות עליי, הם הביאו פה קלאסיקה מצוינת שכל מעריץ דת׳ צריך לשמוע.
ציון:
10/10
אחרי הכל – זה פאקינג vader
קישורים ושאר ירקות:
Triumph Of Death-
The End-
קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: