"למעריצי הרוק והמטאל המודרני ממעריצי רוק ומטאל מודרני" – Memories/Now /Dreams של XY סיקור אלבום

10153283_10152266238307383_1858579615_n(סקירה ע"י מתן Shouter יניב)
להקת
XY מוכרת בעיקר בתור הלהקה שקשורה מאוד לאוונג'ד סבנפולד, אבל החברה הצרפתיים כבר הוכיחו שהם הרבה יותר מזה בעזרת קאברים,אלבומים ושירים מעולים. הם מוציאים עכשיו את האלבום השלישי שלהם והראשון בהוצאה רשמית אשר נקרא Memories/Now /Dreams. אני כבר יכול לספר לכם שהאלבום משלב המון קטעים והמון סגנונות שמגיעים מהמוני השפעות של להקות שחלקן מטאלקור,חלקן הארד רוק,חלק אלקטרוני וחלק אפילו רוק שקט. כשאני לא ממש ידעתי למה לצפות, הקשבתי לאלבום והנה הסקירה.

האלבום נפתח כמו אלבום מטאלקור מסורתי עם רצועה אינסטרומנטלית בשם The Sing שמובילה לשיר הראשון One Last Stand.
השיר מארח את סולן הלהקה הצרפתית Dagoba, בחור מוכשר מאוד בשם שאאטר אוימיאקון, (שם פרטי מאוד שונה משלי אני חייב לומר) שבאמת מאוד משלים קצת את XY והשילוב ביניהם מאוד מגניב.
יש לשיר הזה קטעים נחמדים שפשוט צועקים את המילה- מטאלקור, אבל משהו בשיר הזה מרגיש מאוד מסובך ומבולבל וקצת קשה להתחבר אליו. Crush You לא סובל מהבעיות של קודמו והרבה פחות מטאלקורי ומבולבל, הוא משלב קטעים אלקטרוניים שקצת מזכירים את The Prodigy וריפים אדירים שקצת מזכירים לי את Bring Me The Horizon. בשורה התחתונה- שיר מטאל אלקטרוני מצוין ומקפיץ עם כמה קטעים מלודיים יפים.

אבל Crush You לא משתווה ללהיט של האלבום שזה שיר המחווה שמוקדש לאיך לא? – אוונג'ד סבנפולד ושם השיר הוא כמובן Deathbat.
הגיטרות של ג'יי-אל דוקרוייסט נוגעות בגאון הגיטרות ששמו סיניסטר גייטס, הפזמונים מזכירים קצת את תקופת השיא של הלהקה באלבום העצמאי של 2007 וליריקס שכולו מחווה אחת חגיגית לשירים של הלהקה שמכילים קטעים מHail To The King,So Far Away,Scream,Buried Alive וגם קצת כבוד למתופף המנוח בפזמון- "Im ForREVer There, Just called me deathbat".
השיר עד כדי כך מגיע לרמות של סבנפולד שעד שנכנס קטע השירה אפשר לחשוב לרגע שאלו באמת הם עשו את השיר הזה.

ואם כבר דיברנו על הלהקה עם העטלפים, גם השיר הבא מציג קצת השפעה ממנה ושמו הוא – Burn It Down. השיר מהיר הרבה יותר מהקודמים לו ועושה מסיבה שכולה ריפים מגניבים וצרחות. יש לו ניחוח של קצת גרוב מטאל כיפי ופזמון מדבק . מנו פלוריס עושה קצב מטורף לשיר ואולי לא שמעתם עליו עדיין אבל מדובר באחד המתופפים הטובים ביותר שיצאו מאדמתה של צרפת, מדובר במתופף שהרבה הרבה מתופפים צריכים ללמוד ממנו.

אחרי Burn It Down המהיר והכיפי מגיע  Its Not Too Late. ברובו הוא בלדת פסנתר בניחוח U2, שזהו חלק הזה מאוד תקוע בעצמו ולא מתקדם, ובחלקו האחר הוא שיר רוקנרולי ומרגש שלא יכולה שלא לרתק ולרגש את המאזין.
When Youre Not With Me מחזיר את חלק הארדרוק\מטאקור שהלהקה כל כך אוהבת וכל כך טובה בו ומזכיר לי קצת את השירים המלודיים יותר של Trivium. זה עובד לא רע ללהקה ב3 הדקות הראשונות של השיר ,במיוחד בפזמון ובקטעי הגיטרה, אבל באיזה שהוא שלב השיר מאוד ממחזר את עצמו וקטעים שבו נהפכים לצפויים ומשעממים.

Rebirthing הוא סינגל להיטי ומצוין עם פזמון מלודי ומעולה. השיר מקבל חיים ומשמעות בעיקר בזכות הליריקס המצוין של וויליאם מוביטו שהמלודיה בין השירה שלו ,שמאוד מזכירה לי שילוב בין ג'ראד לטו למאט היפיי, לבין הסולואים של צמד הגיטריסטים הופך את ההקשבה לשיר לאחד השיאים באלבום.
Virtual Life הוא ההפך הגמור מקודמו. אם שם קיבלנו ליריקס מרגש ופזמון מקורי ומעולה, כאן קיבלנו מחזור מושלם לשירים של 30 שניות למאדים. אבל מילא מחזור, שמענו המון מחזורים עד היום, אז לפחות מחזור טוב ולא מאולץ כל כך. הדימיון יכול להישמע כאילו אופת' או סוסיידל סיילנס היו עושים שיר כשבמקום מיקאל אוקרפלט שר איזה אחד מוואן דירקשן.

מכאן זה מדרדר לשיר פופי וכל כך קיטשי ששמו Welcome To My Place. השיר הזה הוא לא רק משהו ששמענו, זה משהו ששמענו אצל אבריל לבין, וזה אומר שצריך לרדת מזה.
השיר האחרון באלבום הוא שיר עם שם מאוד מבטיח- The Best Is Yet To Come. מדובר בשיר רוק שקט קלאסי,ארוך מאוד ומתקרב מאוד לסגנון של פינק פלויד ושירי רוק רגועים. שיר סיום מצוין לאלבום ומתרחק מהשטויות שהלהקה עשתה ב2 השירים הקודמים

סך הכול האלבום עצמו הוא נחמד מאוד ומגוון בהחלט, יש ניסיון שהוא על סף המאולץ לגעת בכל ז'אנר אפשרי שאהוד על ידי חברי הלהקה(בין אם זה פופ רוק או בלדות רוק ובין אם זה מטאלקור ומטאל מודרני).
מבלי להישמע צפוי, השירים הרועשים יותר לא באותה רמה בכלל עם השירים השקטים יותר.
החיסרון הבולט באלבום הוא באמת שהלהקה לא עושה משהו מקורי וחדש ומאוד חוזרת על מה שלהקות אחרות שהשפיעו עליהן עשו.
אבל עם זאת, זה לא אומר שהקטעים האלה,רובם לפחות, לא טובים וכיפיים לשמיעה.

יש דגש גדול על Deathbat שהוא באמת כנראה שיר הדגל של האלבום ושל הלהקה כשהוא מוליך מעריצי סבנפולד כמוני אל הלהקה כמו מלכודת עכברים. גם Rebirthing לא נופל מהמחווה לסבנפולד וגם הוא שיר גאוני שמאוד מקדם את האלבום.
יש גם את השירים שחלקם באים לקראת סוף האלבום שכנראה היו עושים לי וללהקה חיים טובים יותר אם היו נופלים בעריכת האלבום.
בשורה התחתונה זה אלבום שנכתב למעריצי הרוק והמטאל המודרני ממעריצי רוק ומטאל מודרני. יש לו את היתרונות והחסרונות שלו אבל סך הכול הוא לא רע בכלל.

לסיכום,
10\7

(לא לשכוח) קצת דברים ברשת:

Deathbat-
http://www.youtube.com/watch?v=SzPXoiOgyvI

One Last Stand (Ft Sawter from Dagoba)-
http://www.youtube.com/watch?v=doZK8PSy5ak

עמוד הפייסבוק של הלהקה-
https://www.facebook.com/XYofficial/info

הורדת האלבום בתשלום באייטונז-
https://itunes.apple.com/en/album/id857639131

האתר הרשמי-
http://www.xyofficial.com/

ריאיון עם גיטריסט הלהקה ג'יי-אל דוקרוייסט-
https://shoutermusic.wordpress.com/2014/07/25/xy/

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , , | תגובה אחת

ניווט ברשומות

מחשבה אחת על “"למעריצי הרוק והמטאל המודרני ממעריצי רוק ומטאל מודרני" – Memories/Now /Dreams של XY סיקור אלבום

  1. פינגבק: "אנחנו נשאר אנחנו" – ריאיון עם ג'יי-אל דוקרוייסט מXY | Shouter Music

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: