"הפטישים ממשיכים לדפוק" – steelcrusher של האמרקאלט סיקור אלבום

Hammercult-Steelcrusher-Artwork

(סקירה ע"י לירם Trooper גוליברודה)
עדיין לא הגעתי לשלב שהאלבום הראשון מתחיל להימאס וכבר יצא האלבום החדש…מי שלא מכיר אותם חייב להתעדכן בסצנה, הלהקה שעושה הכל
מהר ובלי לדפוק חשבון ת'ראש לפנים שאי אפשר שלא להתאהב בו כששומעים אותו. האלבום הראשון שלהם anthem of the demands הביא איתו ת'ראש רצחני שלא רק זיעזע את הארץ אלא גם את אירופה יחד עם ספולטורה הענקיים, ועכשיו בערך שנה וכמה חודשים אחרי הגיע אלינו סטילקראשר אלבום שציפיתי לו מהרגע ששמעתי את האלבום הראשון ואני לא יכול לחכות לשמוע בהופעת ההשקה שלו שירים שאני חורש עליהם כבר תקופה ארוכה.

האלבום נפתח באינטרו hymn to the steel, שמכניס אותנו לאווירה צבאית כאילו אתה עצמך לוחם בצבא סטייל הסרט 300, ואז מגיע הרגע שבו קוראים בקרן המלחמה ומתחיל הקרב האמיתי.השיר הפותח הוא שיר הנושא של האלבום, הלוא הוא steelcrusher שיר לא קל לשמיעה, הוא אגרסיבי, הוא מהיר והוא לא משאיר אחריו ניצולים.

השיר השני הוא הסינגל הראשון ששוחרר לאלבום- metal rules tonight השיר הזה תמיד יהיה זכור לי כהתקף הלב הראשון שלי. אז לפני שנדבר על השיר אני רוצה להודות לבן זונה שצלצל אליי בשתיים בלילה. עכשיו בוא נדבר על השיר…השיר נפתח כמו שהאמרקאלט יודעים לעשות הכי טוב, השיר נפתח בבוום רציני והמשיך ככה על הגל הזה כל השיר, שיר ממכר וחזק שנתן תמונה נורא גדולה מבחינת רמת הציפיות שלי לאלבום ברגע ששמעתי את הסינגל.

אחריו מגיע השיר into hell שמהשנייה הראשונה של השיר אי אפשר שלא להתחיל מסע סוהר של הדבאנגים מטורפים שלא יפסיקו עד סוף השיר, עם מקצבי ת'ראש מטורפים ריף אדיר וסולו מעולה .השיר הזה הוא אחת הדוגמאות הכי טובות שאפשר לתת על האמרקאלט, הם לא מפסיקים להיות אגרסיבים אפילו לרגע ואל תשכחו את זה!השיר הרביעי באלבום הוא we are the people, שמתחיל בתיפוף רצחני של מעיין שלתוכו נכנסת הלהקה ואפשר לדמיין כבר את הקהל שר את הפזמון בהופעות של האמרקאלט שהן בכלל משהו שקשה לתאר…

הבא בתור הוא burning the road שהוא השיר הכי קליט באלבום, לא כולו אבל הפזמון שלו יושב לי בראש מאז ששמעתי אותו בפעם הראשונה דבר, אישית אני נורא אוהב שאחרי שאני שומע אלבום בפעם הראשונה נשאר לי ממנו קטע טוב משיר בראש ואני לא חושב שיש אנשים שחושבים אחרת.
השיר הזה מתחיל בצורה לא אופיינית להאמרקאלט…הוא מתחיל שקט קצת ורגוע אבל אל חשש כי תוך מספר שניות הכל נגמר ומתחיל הבלגן השיר הזה הוא כמובן- ironbound. השיר הזה הוא ת'ראש רצחני עם פזמון יותר מלודי ורגוע, שילוב יפה ומדהים של שני דברים מדהימים והכי חשוב, הקול המדהים של יקיר נמצא פה בולט בצורה הרבה יותר טובה, היכולות הווקאליות שלו מדהימות שזה דבר נוסף מיני רבים שמייחד את האמרקאלט ונותן להם לככב אצלי וגם פה באתר למי שלא עוקב הרבה.

השיר השביעי באלבום הוא unholy art שמחזיר אותנו לגל של האלבום שמתחיל בבוום וממשיך חזק לאורך כולו, גם פה כמו בשיר הקודם יש פזמון יותר מלודי מאשר חזק משהו שאני נורא מעריך ואוהב, ובערך מאמצע השיר יש קטע מעבר שנורא מזכיר לי משום מה את revocation אני לא סגור על למה אבל זה גרם לי לחבב את השיר יותר.
עכשיו נדבר מעט על השיר האהוב עליי באלבום הלוא הוא תאווה שטנית או בשמו בלעז "satanic lust", הקול של יקיר נשמע בשיר הזה מדהים, הריף רצחני, המקצבים הם ת'ראשים בצורה מטורפת. כשקיבלתי את האלבום עברתי בהתחלה על השמות של השירים כי זה תמיד מעניין וראיתי שם דברים נורא מעניינים בשמות והשיר הזה לא בלט בשמות, השיר שסוגר את האלבום לעומת זאת היה הראשון שקפץ לי בראש ורציתי לשמוע ואחרי ההפעלה של האלבום כשהגעתי לשיר הזה שומעים אישה מדברת ואחר כך מתחיל השיר וזה לא היה עד עכשיו באלבום הזה וגם לא באלבום הקודם חוץ מהשיר santa satan אבל הוא כבר משהו אחר… ונחזור לעניינו, השיר הזה הוא הדבר הכי טוב באלבום לדעתי ושמעתי אותו לפחות 10 פעמים ברצף לפני שהמשכתי לשאר האלבום.

ממשיכים לשיר הבא, liar הוא שיר ממש מגניב ומקפיץ אבל הוא לא מחדש לי על האלבום. אל תבינו אותי לא נכון הוא שיר טוב מאוד, העבודת גיטרה והבס כאן מדהימות והשיר הזה תמיד יעשה לי טוב אבל אין לי הרבה מה לכתוב עליו.
את השיר העשירי באלבום שמעתי בפעם הראשונה בהופעה של האמרקאלט בקורו וכבר אז הייתי באקסטזה לקראת האלבום השני, השיר הזה הוא damination arise ואל תתנו להתחלה של השיר להטעות אתכם היא אולי איטית אבל זה שיר שהוא אגרסיבי אולי אפילו יותר מקודמיו עם סולו מדהימם שגורמים לי לעשות אייר גיטאר כל פעם שאני שומע אותם מרוב האדירות שנשמעת שם.

השיר הלפני אחרון באלבום הוא heading for war שאני בטוח שיהפוך ללהיט של הלהקה, השיר הזה תפור על הופעות חיות, תפור על מסיבות מטאל ומה עוד אפשר לומר.. השיר הזה נולד בשביל להרוס כל מקום בו הוא ינוגן.
ולצערי הגענו לשיר האחרון באלבום שהוא משהו קצת שונה ממה שהיה עד עכשיו באלבום. השיר in the names of the fallen הוא יותר מלודי מקודמיו ברובו, אבל זה לא זה רק זה גם השילוב של קול נקי , של רגעים רגועים עם אגריסיביות רצחנית והכל ברוח הת'ראש.

לסיכום האלבום, אלבום שחיכיתי לו במשך הרבה מאוד זמן הגיע ואני התרגשתי כמו ילדה קטנה כשקיבלתי אותו בעותק דיגיטלי ואני יותר מאשמח לקנות אותו ביום שבת, האלבום הזה הוא פשוט יצירת מופת של הת'ראש הישראלי שתהיה זכורה עוד הרבה הרבה זמן כדבר מהגדולים ביותר שיצאו פה. אחרי יותר מ40 סקירות מעולות נשאלה שאלה אחת האם יכול להיות שהאלבום הזה הוא האלבום הטוב ביותר של 2014? אם תשאלו אותי התשובה היא חד משמעית כן! האלבום מקבל אצלי 10/10 ואני כבר מחכה לרגע שיכריזו על אלבום שלישי.

תוכלו לשמוע את האלבום מבוצע בגאגארין ב 15.3 יחד עם להקות מטורפות מהשורה הראשונה! תגיעו ותנו בראש!!!

קישורים:

קישור לאיוונט של ההופעת השקה בגאגארין יחד עם שרדהד, דימנטד סניטי, וצ'וגן-
https://www.facebook.com/events/440169009446638/

קישור לקליפ סטילקראשר-
https://www.youtube.com/watch?v=dmvkW7EqsFI

קישור לקליפ הליריקה של Into hell-
https://www.youtube.com/watch?v=61swQG-yUKU

קישור לדף הפייסבוק של האמרקאלט-
https://www.facebook.com/hammercult

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: