"המוטציה של הט'ראשקור" – Hail To The King של אוונג'ד סבנפולד סיקור אלבום

Avenged-Sevenfold-Hail-to-the-King

(סיקור ע"י מתן Shouter יניב)
אוונג'ד סבנפולד, להקה שהגיע לאן שהיא הגיע כשהרבה שונאים והרבה קשיים בדרך(ראשים כרותים מזויפים של חברי הלהקה נמכרים בחנויות מטאל ואתרי אינטרנט כנגד דה רב המנוח והשמצות בלתי פוסקות). אין ספק שאחרי מותו של דה רב הם היו צריכים הרבה כוח בשביל להמשיך הלאה. הדבר המדאיג הוא שדה רב הוא ללא ספק היה מרכז הלהקה והוא עשה למעשה לרוב את השירים והפך אותם למה שהם (האלבום הרביעי והטוב ביותר נכתב כמעט כולו על ידיו) כולל באלבום
Nightmare ונשאלה השאלה איך אוונג'ד ימשיכו בלי האבן החשובה שלהם? האבן החשובה החדשה הייתה הקהל ואין ספק שזה מקור הכוח שגרם לאוונג'ד להוציא 4 שנים אחרי מותו בטרם עת של דה רב, אלבום אולפן שישי. 

השיר הפותח Shepherd Of Fire, מתחיל באופן מעולה כמו שיר של מטאליקה מעורבב עם סלייר(ואולי אולי טיפה אנתרקס). שיר טוב ומפציץ וחוץ מקצת טאץ' לא רואים שום קשר לאוונג'ד סבנפולד, אפילו הסולו לא נשמע כמו משהו ששמענו אי פעם של הלהקה שפונה לכיוון הט'ראש מטאל והאבי מטאל. ללא ספק שהלהקה פונה קצת לקהל המטאל האורגינל שאוהב מאוד לגנות את הלהקה ואת כל הסצנה של הקור, ולהגיד להם "הי! אתם שונאים אותנו אבל אנחנו חלק מכם". אני חושב שהניסיון להתחבר לשונאים שלהם והזנחת קהל הקור והארד רוק הוא קצת טיפשי וממש לא עומד להצליח(אפילו מקרב יותר את הקהל שלהם ומרחיק את האחרים) אבל זה אכן נשמע טוב בשיר הזה.

שיר הנושא Hail To The King, מתחיל עם אינטרו גיטרה מצויין אבל מאז שהשירה נכנסת השיר נשאר קצת בקו צפוי וזול מדי שבחלקו הוא גם העתקה (ולא השראה) ממטאליקה. השירה של אם שדאוס מועתקת באופן חד וברור כמו ג'יימס הטפילד, זאקי ונג'נס כתב סולו מטופש וכנראה צריך לתת כמו תמיד(זה היה חד פעמי) לסיניסטר גייטס לכתוב את הסולואים ואפשר להשוות את זה לריף הגיטרה הטוב שהוא כותב,הבאס משחק מצוין בתפקיד חשוב של ג'וני כרייסט, חבר הלהקה החדש- ארין אילג'י הוא מתופף שבאופן קיצוני לא נכנס לנעליו של דה רב (שהוא היה ועודנו אחד המתופפים הגדולים ביותר שיש) ולמרות שבלייב הוא מצליח לנגן את השירים של הלהקה, בשירים שהוא כותב(כולל Carry On וNot Ready To Die) התופים לא מתאימים.

Doing Time הוא פשוט שיר גאוני, האינטרו פשוט מצוין ובאיזו שהיא צורה מזכיר את Bat Contry, הפזמון מעולה. אבל הבעיה היא שהשיר פשוט קצר ואם היה נוסף עוד איזה בית ופזמון לפני הסולו אז השיר היה יכול להיות הרבה יותר טוב. השיר הבא This Means War הוא יריית הזהרה רצינית לשדאוס שכותב ליריקס מטופש ומראה כמה שהתופים הם חלק כל כך חשוב בלהקה שהם יכולים להרוס שיר עם פוטצניאל להיות שיר ט'ראש מטאל כסחיסטי אבל ארין הוא לא דה רב ולא פורטנוי(ולא קרוב) והתפקיד שלו הורס את הסולו,הפזמון,הבתים ופשוט את השיר. אבל למרות כל זאת, התוצאה מצוינת ובעיקר בגלל הריף הגאוני של סיניסטר גייטס שהוא בכללי באלבום הזה עושה ריפים לא מקוריים אבל לא רעים בכלל.

כבר מהטיזר ידעתי שRequiem הוא שיר מצוין. ארין מתגבר על עצמו ומראה שהוא אומנם לא מתופף מעולה אבל לא גרוע ולא עושה כל כך הרבה בושות. השיר שבכמעט וכל 4 דקותיו מונחה ע"פ יצירת אקפלה אחת מוכרת בת כמה שניות שנשמעת באינטרו(ושכחתי את שמה) עושה את זה בצורה גאונית ולא ייאמנת,זה ללא ספק מהשירים הגאוניים ביותר של הלהקה(לא מהטובים כמובן, רק מהגאוניים) והסיום התופים הוא מצוין.

הבלדה המעולה של האלבום Crimson Day, בעלת השפעה מגאנס אנד רוזס וגם קצת מהביטלס ומזכירה את הבלדות הארוכות של Nightmare ואין ספק שהשיר הזה הוא אף בוגר ונוגעת יותר. למרות שקולו של אם שדאוס לא קשור בכלל לשיר (לאמריקן איידול הוא לא יגיע) הוא ללא ספק סולן אדיר בעל קול לא יפה בכלל(ובכלל) אבל הוא ייחודי וכזה שאי אפשר לחקות אותו. כרגיל סיניסטר גייטס לא יכול (פשוט לא יכול) לעשות שיר בלי סולו (תמצאו לי שיר אחד של אוונג'ד עם סיניסטר גייטס בלי סולו ואני אתן לכם מיליון דולר ואתפטר מהאתר, ההימור הכי בטוח שיש) ואכן גם באלבום הזה הוא שם המוני סולואים שכל אחד יותר טוב מהשני(חוץ מHail To The King שנכתב ע"י זאקי).

לפזמון Heretic יש את הדמיון הגדול ביותר לאלבומים הקודמים, כל השאר זה שיר מגהדת'י אמיתי כולל הריף הלא רע בכלל. עבודה מצוינת של שדאוס על הליריקס ועל השירה(שמתם לב שכל האלבום הוא בכלל לא צרח וזה לא הפריע?).סך הכול שיר סביר ונחמד עם חיסרון עצום של תופים וסולו שנמשך ונמשך בכוח. Coming Home הוא מהשירים הטובים ביותר באלבום והוא מעביר את המסר המשפחתי שהיה במקצת בAlmost Home. כמו בשיר הקודם גם כאן שדאוס עושה ליריקס מצוין והטוב ביותר באלבום וסיניסטר גייטס וזאקי ונג'נס פועלים עם עבודת גיטרות מעולה.

Plantes הוא שיר כסחיסטי וכבד שלא משאיר שבויים ושום תמימות מאחור,התוצאה מספקת את הסחורה. הבלדה שסוגרת את האלבום היא Acid Rain והיא מזכירה את שירי הג'יימס בונד הישנים. מלבד הסולו אשר נשמע כמו סולו מאלבום של פינק פלויד, השיר לא בדיוק סוגר יפה את האלבום והוא חלש ומשעמם.

אז סך הכול זה הוא אלבום של ט'ראשקור. מתקרב הרבה יותר לט'ראש מטאל ואפילו טיפה האבי מטאל, אבל יש נגיעות לא מתוכננות של קור (אשר נעשה בו שימוש בשני האלבומים הראשונים של הלהקה ובמספר שירים באלבומים האחרים)..הלהקה מנסה לגעת באופן מטופש וחסר הצלחה (חסר הצלחה בכלל) בקהל הט'ראש וניסיון להפוך לט'ראש מטאל. לבסוף נוצרה המוטציה של הט'ראשקור.

 הרעיון טיפשי ולא קשור לאלבומים האחרים ולמעשה הוא האלבום הכי יוצא דופן מכל האלבומים של הלהקה,אבל ברובו מספק את הסכורה

אז לסיכום,
10\8

קצת דברים ברשת-

Hail To The King-
http://www.youtube.com/watch?v=DelhLppPSxY

Shepherd Of Fire-
http://www.youtube.com/watch?v=_eiEFihMlDQ

This Means War-
http://www.youtube.com/watch?v=NvSEagYUT7Q

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , , | תגובה אחת

ניווט ברשומות

מחשבה אחת על “"המוטציה של הט'ראשקור" – Hail To The King של אוונג'ד סבנפולד סיקור אלבום

  1. פינגבק: אוונג'ד סבנפולד ממשיכים ללא ארין אילג'י | Shouter Music

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: