"בדבר המחאתי והכועס יש גם את האופטימיות" – Rise של Skillet סיקור אלבום

RiseSkilletAlbumCover

(סיקור ע"י מתן Shouter יניב)

4 שנים(מינוס חודש בדיוק) אחרי שיצא האלבום Awake, אשר הוסיף פן מודרני חדש ולא מוגדר לרוק האלטרנטיבי שהוביל ליצירת האווירה של הרוק האלטרנטיבי של העשור השני במאה הזו, סקילט מוציאים עכשיו את האלבום הבא והתשיעי במספר של הלהקה והרביעי ב"עידן המודרני"(שפה שלהם) של סקילט(מאז Collide ב2003). סקילט לקחו 4 שנים שבהן הם יצאו מחברת התקליטים שלהם ויצאו לטורים אבל בעיקר נהנו מהמעמד שנתנו להם האלבומים האחרונים ובשביל לא לאכזב את הקהל (רב הציפיות) הם החליטו לדחות את האלבום התשיעי עד לרגע שיהיו מוכנים. שם האלבום הינו Rise וסקילט סיפרו שזה הולך להיות כועס ומחאתי אבל אינו אלבום קונספט ומשולבים בו גם דברים אחרים.

שיר הנושא שפותח את האלבום, פותח אותו עם הכינורות והגיטרות שמסמל על מתקפתו של הסקילט החדש. השיר מסמל על בואו של אלבום מחאתי, כועס, דרמטי והחלטי שדורש Revolution כפי שהלהקה סיפרה. זהו בהחלט מהשירים היותר החלטיים וכעוסים (לא כבדים) של הלהקה,אפשר להבין חד וברור מה היא רוצה מהעולם הזה. קטע הסיום המשמיע כינורות עם הפזמון שמבוצע ע"י מקלת ילדים עם קטע ברקע של כל מיני פרסומות,תשדירים פוליטיים לצד כל מיני צעקות של אנשי העם שמסמלות ריבים,גניבות ורציחות, ככל הנראה אחד הקטעים הדרמטיים של הלהקה(שכן נוטת להיות דרמטית מדי פעם).

אז לפי השיר הראשון אני יכול להגיד שלאחר 4 שנות המתנה- סקילט חוזרים! והם כועסים, זועמים יותר מאי פעם. ככל הנראה שהמצב בעולם לא מוצא חן בעיני הלהקה, כל הקטע הזה שכשמישהו אומר משהו ודורש שינוי אז ישר סותמים לו את הפה ומורידים לו את היד והתוצאה- אנשים שותקים עם ידיים למטה. בסינגל הראשון של האלבום Sick Of It, הלהקה דורשת לחזק את אותם האנשים ולהגיד שזה בסדר להרים את היד ולהגיד שנמאס לך. השיר עצמו הוא מעולה ויש לו דימיון גדול מאוד לליריקס שלו כי הוא לא כל כך מוגדר ומשלב מרוק האלטרנטיבי הרגיל עד לקטעים אלקטרוניים ואפלה שמזכירה רוק גות'י. דבר שדי אומר "Fuck You" לכל מי שצוחק עליהם על שהם עושים דברים שונים מלהקות אחרות(כמעט ומיותר לציין שהוא שיר מקפיץ רצח). אין ספק שעם 2 השירים האלו סקילט בדרך הנכונה לאלבום שעושה לשם שלהם טוב.

האווירה קצת משתנה בGood To Be Alive שהוא רגוע יותר ופחות כועס. הבעיה בשיר הוא החיבור בין כל הקטעים שבשיר וזה מה שמפר קצת את הסדר שהיה בשני השירים הקודמים. השיר מרגיש כמו כמה חלקים של שירים שונים שחיברו אותם ביחד אבל בנוסף לזה אלו גם לא בדיוק קטעים שונים אלא קטעים בעלי קצב אחיד ללא שינוי אמיתי וזה מה שעוד יותר מפר את הסדר.
עם פתיחה לא ברורה של איזו ילדה ששרה שעוברת לאיזה קטע אופרה זול, זה מתחבר באופן מצוין אל קולו של ג'ון קופר ולצלילי הכינור ולאינטרו של השיר Not Ready To Die. זה פשוט שיר שלא משאיר מילים, עם דגש חזק על הרגש (הוא רגיש בהחלט) וחוזר להחלטיות והמחאה ומזכיר את שירי הזהב של Comatose ואולי גם של Awake, שלא נדבר על הסולו הקצר יחסית שפשוט ירצח לכם את האוזן. כל זה מרכיב את השיר האהוב באלבום.

עם פתיחה מטאלית שהגיעה הישר מאלבום של אוזי אוסבורן, מגיע Circus For Psycho. כמו ששמו רומז וכמו האינטרו שלו הוא מושפע בהחלט מאוזי אוסבורן וגם הפזמון מושפע מהקליטות שיש לפזמונים של אוונג'ד סבנפולד. בלי להישמע מיושן, זה פשוט שיר מגניב, שיר שפשוט כיף לך לשמוע,שיר להופעות, שיר לאחרי בית ספר, פשוט שיר מגניב.

בלדת הפופ השקטה- American Noise (קצת מוזר), שוב משחררת ללא סיבה מסוימת את הפופיות של הלהקה שתחילה תרתיע אתכם אבל עם קצת זמן אתם תוכלו להתרגל לרגש שהלהקה מעבירה.דומה קצת לבלדה Lucy של האלבום הקודם, רק כמובן פחות מרגשת (זה שיר מחאתי וזה שיר על מישהי שמתה אז.. זאת יותר מזאת).

בלי שום אזהרה מגיע Madness Is Me. עכשיו גילוי נאות קטן- אני מת על השירים הכבדים והיותר מחתרתיים האלו של סקילט, אלו שבחיים לא יצליחו וגם בחיים לא ישוחררו כסינגל אבל אני מת עליהם וזה בזכות הליריקס הכל כך כבד והמוזיקה המקפיצה והכבדה וזה גם הרכיב את השיר האהוב עליי שלהם שזה הוא Sometimes. Madness Is Me הולך בדרכיו של השיר הנ"ל והופך לאהוב עליי באלבום. הנוסחה הזו של סקילט שוב מנצחת וכמו כן לעולם ולעולם לא ישדרו אותה ברדיו או ב-אמ טי וי.

ג'ן לדג'ר, המתופפת והזמרת הבלתי מנוצחת של הלהקה, מתחילה לשיר לבדה את Salvation,וללא ספק שהיא גם מובילה את השיר הזה(בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן שהיא הסתפקה בקול ליווי). ככל הנראה השיר הכי רגיש באלבום והוא למעשה הראשון עד עכשיו שמדבר על אהבה (וזה מפתיע כי בדרך כלל לסקילט יש כמעט אלבומים שלמים שמדברים על אהבה). השיר ממש מצליח לרגש ורוב הקרדיט כאן הוא בהחלט למתופפת הלהקה, עם כל הכבוד לג'ון קופר השיר הזה הוא ללא ספק של ג'ן לדג'ר

הרצועה התשיעית Fire & Fury ששמה נשמע מבטיח, נשמעת כמומה שהיה קורה אם היית פותח אחרי יום עבודה מעייף רדיו באוטו ששם אותך בעוד יותר דיכאון. השיר הזה הוא באמת מדכא, ואם כבר שידכא וירגש, יגע בך, אבל לא, הוא מדכא ומשעמם. שיר רדיו פשוט שלא מחדש את עצמו ולא עושה כלום פשוט. My Religon מקבל תחכום מושלם של לד זפלין. הגיטרות של חבר הלהקה החדש(יחסית)- סת' מוריסון ושל אם הלהקה- קורי קופר (כן, לפעמים יש נישואין בלהקה) נוגעות קצת ברמת התחכום של אגדת הגיטרה- ג'ימי פייג'. שיר קליל ונחמד שמושפע ללא שום צל של ספק מזפלין.

שיר האהבה של האלבום הינו Hard To Find שמדגיש שוב את כשרון הכתיבה של ג'ון קופר, וכותב כאן אחד שממש(אבל ממש) לא מעריץ גדול של שירי אהבה ולמעשה אפילו המילים לשיר הזה לא מעיפים אותי לשמיים מרגש אבל כן אני יכול להגיד שאהבתי את הכתיבה של קופר(כנראה אל הקופרית) אבל השיר עצמו קצת חסר בו דברים.מה שחסר בו הכי הרבה זה ההפצצות שסקילט נותנים(שזה לא בהכרח דברים כבדים אגב) והטוויסטים. השיר פשוט נשאר באותו הקו וזה לא משהו שהייתי מצפה מהם.

השיר שסוגר באופן מצוין את האלבום What I Belive הוא סוג-של האח המוצלח של השיר הקודם אותו ובהרבה. השיר מצליח לרגש בהחלט ופשוט מושלם לסגירת האלבום.

למה הוא מושלם? מפני שבדבר המחאתי והכועס יש גם את האופטימיות, יש גם את הרגש ומה שמראה את האופטימיות שכן יש ללהקה והוא הוסתר תחת הכעס בתחילת האלבום (ובצדק) וההתפרצות שלו בשיר הזה (וגם בשיר הקודם אבל זו הייתה פריצה כמו שיוצאים מהבית באמצע פקק תנועה) היא אדירה.

אז יש לנו עוד אלבום טוב מסקילט וממשיך את העבודה המופתית של 4 האלבומים האחרונים. למרות כמה קטעים פחות טובים וזה שהוא בטח לא מתעלה על Awake ואולי קצת על Comatose, אין ספק ש4 השנים(שבהם סקילט עברו חברת תקליטים כמובן) ללא אלבום חדש נתנו לסקילט בגרות גדולה הרבה יותר מכל אלבום שאי פעם עשו והן בהחלט משתלמות.

לסיכום,
10\9

(לא לשכוח) דברים ברשת:

Sick Of It-
http://www.youtube.com/watch?v=AHzU-9iozmo

American Noise-
http://www.youtube.com/watch?v=SyvMtQaphkI

Not Gonna Die-
http://www.youtube.com/watch?v=njJ7NZMH70M

Rise-
http://www.youtube.com/watch?v=b3jQ0tFqG_0

דף הלהקה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/skillet?fref=ts

האתר הרשמי-
http://www.skillet.com/

Sometimes (לשיפוטכם, הישר מהאלבום Awake)
http://www.youtube.com/watch?v=5agP82QaX3o

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: