מי שולט בעיר הזאת – Super Collider של מגהדת' סיקור אלבום

megadeth

(סקירה ע"י מתן SHOUTER יניב)
אז הדוד דייב ולהקתו יוצאים לייצר את הילד ה14 במספר שלהם,שזה מספר ילדים לא פשוט בכלל ומכובד ומשום מה גם קצת מתיש. תמיד אהבתי במגהדת' את העניין הזה שלא מניע אותם כסף,אני בספק אם זה הקהל, לא מניע אותם הלהיות הלהקה הכי בעולם, מה שמניע את הדוד דייב זה מוטיב הנקמה בלהקתו ה"אהובה"- מטאליקה. לפי מה יודעים זאת? לפי זה שמגהדת' עושים את מה שמטאליקה עושים רק מקצינים את זה עד לגבולות שהלהקה השנייה לא הייתה עושה. אם זה שירי ט'ראש כבדים יותר,סולואים מהירים יותר וטקסט הרבה הרבה יותר קשה. אבל, הנקמה קצת נעלמת לה אחרי השיחות הדי מרגשות אפשר לומר בין מטאליקה למאסטיין בסרטם התיעודי
"Some Kind Of Monster" ובמפגש הפסגה בין הביג 4 ביחד על הבמה(כולל 2 הלהקות) וכמובן האיחוד בין מאסטיין למטאליקה בחגיגות ה30 להיווסדה כאשר הם ניגנו את שני השירים Phantom Lord וSeek & Destroy. אז מוטיב הנקמה כבר דועך ובגלל זה האלבום 13 היה פחות ט'ראשי מקודמו למרות שלדעתי הוא היה ממש טוב. אז מה יקרה באלבום הבא.. בואו נראה..

 נראה לי שאני בין היחידים שדווקא אהבו את האלבומים של מגהדת' החדשים(13,Endgame,The System has failed, United Abominations), גם אם הם לא כמו הקלאסיקות (Rust In Peace, Peace Sells But Whose Buying, Countdown to Extinction, Cryptic Writings ), אבל עדיין הדבר הזה שנקרא מגהדת' מצליח לשמור על עצמו במשך הרבה זמן ובאמת מגיע להם כל הכבוד.

השיר הפותח את האלבום שנקרא Kingmaker מוביל השפעה גדולה של בלאק סאבת' ומזכיר לי קצת את העבודה של הלהקה באלבום הענק Youthanasia. הליריקס,הקצב והכול מביא לנו את האמירה הרשמית- מגהדת' התבגרה באלבום הזה ולמרות שזה לא כבד כמו Peace Sells או Holy wars זה כן שיר מצוין

שיר הנושא של האלבום, מציג גם הוא התבגרות אבל לא כמו קודמו. הלהקה כנראה מנסה כאן קצת להיות רוק אלטרנטיבי או אפילו קצת רוק פסיכודלי(לא ט'ראש וגם לא האבי), אני מכבד את זה אבל אפשר אולי לעשות את זה בצורה קצת פחות מטופשת. הקול של מאסטיין שנשמע מצוין בKingmaker נשמע כאילו סבא שלך מנסה לשיר בפעם הראשונה שיר של הביטלס.
השיר Burn! לדעתי היה צריך לפתוח את האלבום, שיר מצוין עם ליריקס אדיר שבניגוד לקודמו לא מבייש את הלהקה שיצרה את ראסט אין פיס. ללא ספק שיר שיכול היה להיכנס לCountdown, כשיר מגהדת'י לכל דבר.

עבודת ההפקה של ג'וני קיי היא מצוינת וזאת בגלל שהוא ידע מה צריך לעשות עם הלהקה, פשוט לא להתערב במוזיקה ופשוט לדאוג לסאונד האלבום עצמו. השיר Built For War הוא שיר שאפילו דומה קצת לגרוב וניו-מטאל, שילוב שלא כל כך הולך למגהדת'. בשיר יש סולו הענקי וקטע הפאוור מטאל מצוין שאחריו וגם תופים מצוינים שנמשכים לכל השיר, מאסטיין מנסה להביע כעס אבל אני לא ממש מבין את מה שהוא עושה כאן. Off The Edge משתפר מקודמו מבחינת הרבה דברים אבל הורס אותו הריף המתמשך מדי והסולו שנשמע מסובך אבל לא כל כך טוב, כל זה לא משתווה לפזמון מצוין בעל ליריקס אדיר (This world is going crazy, My Life is off the edge)

נראה לי שהשיר Dance In The Rain הוא השיר הראשון של הלהקה בכל 14 אלבומיה שבו הם משתפים פעולה בהקלטה של שיר מקורי שלהם(כן אני יודע על השת"פ עם הסקס פיסטולס בקאבר שלהם עם מגהדת' בSo Far, So good, So what) עם מישהו מבחוץ שזהו דוויד דריימן. אני אגיד לכם את האמת, אני לא בדיוק מעריץ גדול של דיסטרבד ומעדיף בהרבה את המוזיקה של אח של הסולן, בן דריימן. למרות זאת, דריימן עושה כאן עבודה מצויינת שנאמנה מאוד למוזיקת הניינטיז של מגהדת' מצד אחד ומצד שני נאמנה לניו-מטאל שדוויד דריימן מאוד אוהב. נראה לי שהשיר הזה הוא הטוב באלבום, ואולי זה בגלל שאני אוהב גם את הט'ראש של מגהדת' וגם את הניו-מטאל, כל זה בשיר אחד מעולה.

האינטרו כבר רימז שהשיר הבא Beginning Of Sorrow הוא שיר פאוור מטאל טהור לכל דבר, אבל בכל זאת אני חושב שהוא החלש באלבום. אולי זה בגלל שיש מוטיבים בפאוור מטאל שאני אישית הייתי מוותר עליהם ואולי זה בגלל שמגהדת' ניסו לעשות את תפקיד הפאוור מטאל המצוין שב Youthanasia אבל לא כל כך הצליח להם. השיר The Blackest Crow מספר איזה שהוא סיפור שבשביל שתעבדו קשה כמוני אני אשאיר אותו לכם. זה בהחלט מהשירים האפלים והטובים באלבום שלא יודע למה מזכיר לי את אלבום הבכורה המעולה והממש לא מוערך שלהם.

זוכרים שהתלוננתי על שיר הנושא המשפיל? אז בForget To Remember הלהקה מצליחה לעבור בקפיצה אל הרוק האלטרנטיבי ולעשות את זה בדרך גאונית. הלהקה עשתה טעות נוראית שלקחו את סופר בתור הסינגל הרוק של האלבום, השיר הזה טוב יותר מכול הבחינות וביניהם הקול של מאסטיין שנשמע צרוד ומגניב כמו שהוא ומצליח להשתלב בשיר האלטרנטיבי. ההתחלה המצוינת של Don’t Turn Your Back מתחילה ג'אזית ועוברת בטיל אל צליל המגהדת' המוכר מפייס סלס. למרות ההתחלה הענקית, השיר הוא קצת מוזר לדעתי ועל זה אפשר לומר בפזמון שהגיטרות שבו כאילו מתנגדות למאסטיין ולשירה שלו, הניסיון לשלב כל כך הרבה דברים מגניבים בשיר יוצרים בלאגן שלא מסתדר לי בראש. הקאבר לליזי Cold Sweat מראה שוב את האהבה של מאסטיין לפאנק. אני אישית לא ממש מתלהב מקאברים מהסוג הזה(למעט הקאבר של מטאליקה לAm I Evil) ולכן לא נפלתי ממנו.

בשורה התחתונה, הדוד דייב ממשיך בדרכו גם אחרי 14 אלבומים ומראה בפעם המאה מי שולט בעיר הזאת שנקראת ט'ראש מטאל גם כשהם עושים אלבום שהוא פאוור-האבי מטאל עם נגיעות קטנטנות של ט'ראש. כמו כל שאר האלבומים של מגהדת' החדשים גם זה לא Rust In Peace ולא Countdown וגם אפילו לא בדיוק ט'ראש מטאל, אבל אין ספק שהם מבדרים ויכולים בכיף להשתחל אל תוך נגן המוזיקה שלי. אז הסופר-דוד (אני רוצה לפגוש את האחיין שלו בהזדמנות) ממשיך לעבוד על הבייבי שלו וממשיך לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב.

לסיכום,
10\8
(מאסטיין וחבריו שוב צוחקים בקול רם על השאלה "מי שולט בעיר הזאת?")

לא לשכוח,
דברים ברשת-

Super Collider-
http://www.youtube.com/watch?v=PZhqZAVGTqw

Kingmaker-
http://www.youtube.com/watch?v=IgYOaUZ29ws

קצת קלאסיקה:
Holy Wars…The Punishment Due-
http://www.youtube.com/watch?v=9d4ui9q7eDM

Symphony Of Destruction-
http://www.youtube.com/watch?v=QtPQ_QJpFIU

Trust-
http://www.youtube.com/watch?v=61VSkYLragA

Hangar 18-
http://www.youtube.com/watch?v=4tzWc3Xl4B0

קטגוריות: סקירות אלבומים | תגים: , , | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: